דוד בחר בירושלים לבירתו ולמרכז הדתי משיקולים אחדים: מדיניים, כלכליים ואסטרטגיים.
מדוע בחר דוד בירושלים לבירת ממלכתו?
מדוע הוא לא בחר באחת הערים החשובות בישראל וביהודה כמו חברון, בית אל, שילה או שכם?
הנה מספר סיבות:
א. סיבה פוליטית
אם היה בוחר באחת הערים בעלות המסורת ההיסטורית כמו חברון שביהודה, ובית-אל, שילה ושכם באפרים.
היה חשש שהעדפה תעורר כעס. ירושלים לעומת זאת הייתה עיר זרה, יבוסית, נייטרלית.
מקומה המרכזי, בין שני גושי השבטים הגדולים, יהודה ואפרים התאים להפיכתה לעיר בירה.
ב. מקורות מים
ללא מקור מים קבוע לא היה ניתן להקים עיר בתקופת התנ"ך.
ירושלים ניזונה משני מעיינות סמוכים: הגיחון ומעין עין רוגל.
ג. ביצורים טבעיים
ירושלים 'מבוצרת' באופן טבעי. פרט לצפון שהוא פגיע יותר.
היא הייתה מוקפת מכל עבריה בעמקים: הקידרון במזרח, גיא בן הינום בדרום,
ובמערב, הטירופאון (נחל עושי הגבינות), שהיום כבר אינו קיים.
ד. דרכי גישה, מעבר ומסחר
ירושלים שוכנת במקום מרכזי, בין שני הגושים השבטיים הגדולים, יהודה וישראל.
ירושלים קרובה לדרך האורך (דרך האבות, על רכס הרי השומרון), שהוליכה צפונה לעמק יזרעאל ומשם התחברה לדרכים אחרת, ודרך רוחב שהוליכה לעבר הירדן המזרחי.
מדוע הפך דוד את ירושלים למרכז הדתי של ממלכתו?
החפץ הדתי המקודש ביותר על כל חלקי העם היה ארון הברית, ובתוכו לוחות הברית שנכרתה בהר סיני בין ה' לישראל.
אחרי שקבע את ירושלים לעיר הבירה שלו, הוא הביא אליה את ארון הברית.
היכן היה ארון ה' עד שדוד הביאו לירושלים?
טלטולים רבים שבעקבות תבוסת ישראל במלחמת אבן העזר.
הארון הובא לירושלים בטקס דתי מרשים, בקורבנות, בנגינה, בשירה ובשמחה, כשדוד
בעצמו מכרכר ומפזז לפני הארון (שמואל ב, ו).
הבאת ארון ה' לירושלים היה אקט פוליטי חכם. ארון ה' היווה סמל דתי מקובל על כלל השבטים,
הוא היווה יסוד מאחד לכלל השבטים. הצבתו בירושלים חיזק את מעמדה הלאומי.
דוד הציב את ירושלים כמרכז המדיני-פולחני, אבל שלמה היה זה שבנה את המקדש הראשון.
ה' מופיע כמי שתומך בבחירת ירושלים , וירושלים הופכת לסמל הברית בין בית דוד לה' (שמואל ב, ז).
לסיום
הידעתם שירושלים אינה נזכרת בתורה גם לא פעם אחת?
ספר בראשית מזכיר את העיר 'שלם' ומלכה מלכיצדק (בראשית יד), אבל לא בשמה המלא.
יש המנסים לומר ש'ארץ המוריה' לשם הלך אברהם לעקוד את יצחק, היא ירושלים, וזאת על פי המקור בדברי הימים שם נאמר ששלמה בנה את המקדש בהר המוריה .
אבל, כאמור היא לא נזכרת בשמה מפורשות.
המעניין בעיני הוא המפגש המתואר בס בראשית
בין מלכי צדק מלך שלם והוא כהן לאל עליון, לבין אברהם. ויחסי הידידו. שנוצרו בינהם.
ידוע עפי הארכיאולוגיה בכל העולם שמקדשים הוקמו בדכ במקומות קבועים במשך דורות רבים ושונים באותה נקודה , בדכ גבוהים,עצמה.שכבה על גבי שכבה.
מלכי צדק הכנעני היה מלך כהן בשלם היא ירו שלם.
הידידות הנוצרת עם אברהם, מטרימה את הקשר בין דויד כובש ירושלים , ואת שלמה בונה המקדש ה1, כבר לימי אברהם אבינו, אך גם חושפת שהעיר היתה קדושה גם לכנענים, ומציינת במפורש, את שם המלך מלכי צדק כהן לאל עליון, המוכיח שעברית וכנענית שפה אחת הן, שהיה מקדש קודם לשלנו בירושלים והיה מלך כהן צירוף אידיאלי, שעבד לאל עליון, שהוא אחד מכינויי אלוהי ישראל.
נראה לי "שוס" מאוד מבלבל לומר לילדים שירושלים לא נזכרת בתורה אפילו פעם אחת. לעיתים תורה הוא כינוי למקרא כולו. נראה לי לא רלוונטי לומר זאת לא לילדים ולא למבוגרים שמבינים פחות בנושא. כי כן, לירושלים מקום משמעותי בתנ"ך
השאלה היותר מעניינת היא איך ירושלים כמקום שולי שלא יושב על שום דרך מרכזית ואין בו אסטרטגיה משמעותית הופך למרכזי לאורך כל ההסטוריה, בעוד שערים חשובות וגדולות יותר נופלות בזו אחר זו.
חשוב להזכיר לילדים את ההבדל בין התורה לנ"ך. ירושלים מופיעה מאות פעמים בנ"ך החל מהספר הראשון – יהושע. וכן קשה להתעלם מהתיאור המופלא של דוד המכרכר לפני הארון בחשיבה על הבחירה בירושלים כמקום מושבו ורצונו לכונן בית לאלוהים במקום הזה.