דברים פרק כט – חידוש הברית

נושאים למיקוד בפרק

⇐  חידוש הברית
⇐  מבוא היסטורי לברית
⇐  סעיפי הברית

תוכן העניינים

להתרשמות מתוכני הפרק

–  פירושי מילים והסברים (חלקי)
–  מבנה הברית וסעיפיה
  – ברית
  – מבוא היסטורי

למנויים בלבד

♦   פירושי מילים והסברים
♦   מבנה הברית וסעיפיה
♦   ברית
♦   מבוא היסטורי
♦   התחייבויות הצדדים
    – התחייבות ה'
    – התחייבות העם
♦   קללה ועונש על הפרת הברית
    – חורבן וגלות
    – חורבן הארץ
    – גלות העם
♦   סיום
♦  שאלות ושיעורי בית

הנושא המרכזי בדברים כט הוא חידוש הברית בין ה' לישראל. 
משה חוזר בקצרה על חסדי ה' לעם, ומכינם לכריתת ברית מחודשת עם ה',
ברית שמחייבת גם את צאצאיהם.
פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָֹה לְעֵינֵיכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ: 
ב הַמַּסּוֹת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ הָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים הַגְּדֹלִים הָהֵם: 
ג וְלֹא נָתַן יְהֹוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: 
ד וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם, וְנַעַלְךָ לֹא בָלְתָה מֵעַל רַגְלֶךָ: 
ה לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם:
ו וַתָּבֹואוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיֵּצֵא סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ לַמִּלְחָמָה וַנַּכֵּם: 
ז וַנִּקַּח אֶת אַרְצָם, וַנִּתְּנָהּ לְנַחֲלָה לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי: 
ח וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן: 
ט אַתֶּם נִיצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: 
להמשך קריאה

מבנה הברית וסעיפיה

מבוא היסטורי פסוקים א – ח

המבוא ההיסטורי מדגיש את הטובות שעשה ה' לעם, ובגללן העם מחויב בנאמנות כלפיו.
משה ערך סקירה היסטורית הפותחת בימי שעבוד מצרים, ומסתיימת כאן, בערבות מואב ערב הכניסה לארץ המובטחת.
הסקירה פותחת במעשי הפלא שחולל ה' לעם בתקופת השיעבוד במצרים, ניסים שהעם לא הצליח להבינם. 
הוא ממשיך בתיאור הנדודים במדבר, אז דאג ה' לצורכי העם בביגוד ומזון.
העם ניזון מאוכל מיוחד שסיפק להם ה': מן, שליו ומים.
לאחר מכן הוא מזכיר את ניצחון העם על שני מלכי עבר הירדן, סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן, 
ונתינת ארצם נחלה לשניים וחצי השבטים "לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשִּׁי".

הצלחת העם בעתיד תלויה בשמירת הברית: 
וּשְׁמַרְתֶּם (תשמרו) אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ (תצליחו) אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן".

התחייבות הצדדים 

פסוקים ט – כ
להמשך קריאה