שמות פרק יט – עם סגולה והברית בהר סיני

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
–  הקדמה 
– ה’ מציע לכרות ברית עם העם 
– פתיחה חגיגית
– גדולת ה’

למנויים בלבד

♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ הקדמה 
♦ ה’ מציע לכרות ברית עם העם 
– פתיחה חגיגית
– הטוב שגמל ה’ לעם 
– ההתחייבות העם בברית
– התחייבות ה’ בברית: “וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים”.
– תשובת העם
♦ הכנות העם לברית סיני 
♦ התגלות ה’ בהר סיני
♦ דמותו של משה בפרק

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את סמן העכבר על המילים המסומנות.

א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:
ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹואוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר:
ג וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן הָהָר לֵאמֹר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי:
ה וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹולִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:
ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ז וַיָּבֹוא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה:
ח וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה, נַעֲשֶׂה. וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
ט וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה: הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם. וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
י וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:
יא וְהָיוּ נְכֹונִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָֹה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:

הקדמה
פסוקים א-ב

תאריך – “בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם”.
מקום – “מִדְבַּר סִינַי”.
חנייה – מול הר סיני:  “וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר”.

בתקופת התנ”ך מדבר סיני היה אחד ממערך מדבריות שמכסים את חצי האי סיני. 

בני ישראל חנו מול ההר המכונה גם הר האלהים וגם הר סיני.
אין זיהוי ודאי של ההר, הדעות חלוקות לגבי מקומו.  

ה’ מציע לכרות ברית עם העם 

פסוקים ג-ח

משה עלה להר האלהים וה’ הגיש לו הצעה לברית עם העם.
דברי ה’ נמסרו בלשון חגיגית ופיוטית.

פתיחה חגיגית
במבנה של תקבולת נרדפת:
“כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל”.

הטוב שגמל ה’ לעם 
 •  ה’ הזכיר לעם את הכוח שהפעיל על מצרים כדי להצילם:
“אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם”.
 •  ציין את דאגתו לעם:
“וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי”.
הנשר בתרבויות העולם מייצג עוצמה ושליטה.
בתיאור שבפסוקנו ה’ מתאר איך נשא את בני ישראל בדאגה ובבטחה כנשר הנושא את גוזליו על כנפיו.

אחרי שציין את גדולתו ונתינתו הרבה, מציע ה’ לעם ברית מנוסחת בלשון של תנאי, ומבוססת על התחייבויות דו צדדיות.
על נושא הברית נשוב לדבר בהמשך.