גן עדן ובריאת האישה סיכום, פירושים, לחטיבה עליונה ולבגרות, הבריאה בפרק ב; קדושת היום השביעי. מיתוסים דומים במזרח הקדום.
סיפורי ראשית העולם והאנושות
לחטיבה עליונה ולבחינות הבגרות
מעבר ⇐ לסיפורי בריאת העולם וראשית האנושות לכיתות ב
הרחבה על גן עדן, עץ הדעת ועץ החיים בפרק ג
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקית)
– היום השביעי – שבת
– מתי נצטוו בני ישראל לשמור את השבת?
– קידוש ליל שישי
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ היום השביעי – שבת
♦ מתי נצטוו בני ישראל לשמור את השבת?
♦ קידוש ליל שישי
♦ הבריאה על פי בראשית פרק ב
♦ ארץ וצומח
♦ יצירת האדם
♦ גן עדן
♦ האדם בגן עדן
♦ בריאת האישה – "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ".
♦ הבדלים בין סיפור הבריאה בפרק א לבין סיפור הבריאה בפרק ב
♦ רמזים למיתוסים קדומים בפרק ב
♦ שאלות הכנה לבחינות
פירושי מילים והסברים
א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם
ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח, כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.
ו וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
ט וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.
י וְנָהָר יֹוצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.
יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב.
יב וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.
יג וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי, גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.
היום השביעי – שבת
פסוקים א-ג
ביום השביעי נסתיימה מלאכת הבריאה:
"וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".
אלהים סיים את מלאכתו ושבת, נח: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה".
אלהים ברך את היום השביעי, בו שבת, וקידש אותו: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".
קדוש הוא כל דבר המופרש ומובדל מהאחרים, יום שבת נבדל מיתר ימות השבוע, בהיותו יום מנוחה.
מתי ומדוע צוו בני ישראל לשמור את השבת?
בני ישראל צוו על שמירת השבת כחלק מההתחייבות שלהם בברית שנכרתה ביניהם לה' בהר סיני.
התורה נותנת שתי הנמקות שונות לשמירת השבת.
א. שמירת השבת היא זכרון עולם למנוחת ה' ביום השביעי אחרי שברא את העולם:
"וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ" (שמות לא טז-יז).
ב. שמירת השבת היא זיכרון עולם לגאולת העם מעבדותו בארץ מצרים. לציון השחרור והחופש חייבים במנוחה כל ישראל, הזרים שבקרבו, עבדים, שפחות ואפילו בעלי החיים.
"שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:
לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ … וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם…" (דברים ה יא-יד).
קידוש ליל שישי
פסוקים א-ג הן המילים שאומר האדם לפני ארוחת יום השישי בערב כשהוא נושא כוס יין קידוש.
נתבונן ברצף הפעלים העוקבים: סיום המלאכה, מנוחה, ברכה וקדושה.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי,
וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ.
מעט על אמצעים אמנותיים בקידוש בקישור הבא
הבריאה על פי בראשית פרק ב
פסוקים ד-ז
