בראשית פרק ג – אדם, חווה, נחש והאכילה מעץ הדעת

סיפורי ראשית העולם והאנושות

לחטיבה עליונה ולבחינות הבגרות

מעבר ⇐ בריאה וראשית האנושות לכיתות א-ב

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– פירושי מילים והסברים (רק עד פסוק יב)
– סיכום, תוכן הפרק 
– הנחש, האישה והאכילה מפרי עץ הדעת
– מה אירע לאדם ולאשתו אחרי האכילה מעץ הדעת?

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  הנחש, האישה והאכילה מפרי עץ הדעת 
♦  מה אירע לאדם ולאשתו אחרי האכילה מעץ הדעת?
♦  מה ייחודו של עץ הדעת? 
♦  איך זה ששני החוטאים לא מתו?
♦  פגישה בגן – החטא ועונשו
♦  השיחה בין ה' לאדם וחווה
♦  העונש – מידה כנגד מידה
   – הנחש 
   – אישה
   – אדם
♦  עץ החיים והגירוש מגן עדן 
♦  מה מיוחד בעץ החיים?
♦  האישה והאדם במבט מגדרי
♦  האכילה מעץ הדעת – סיפור אטיולוגי
♦  הנחש בסיפור גן העדן 
   – מיהו הנחש ומה תפקידו? 
   – האם הנחש דיבר אמת?
♦  אמצעים אמנותיים בפרק ג
♦  דמותו של ה' בבראשית פרק ג 
♦  מיתוסים מקבילים לסיפור גן עדן והאכילה מעץ הדעת
♦  שאלות הכנה לבחינות

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. 
ב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ: מִפְּרִי עֵץ הַגָּן, נֹאכֵל. 
ג וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּו וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן תְּמֻתוּן. 
ד וַיֹּאמֶר הַנָּחָש אֶל הָאִשָּׁה: לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. 
ה כִּי יֹודֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם, וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹודְעֵי טוֹב וָרָע. 
ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיו וַתֹּאכַל, וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּה וַיֹּאכַל. 
ז וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעו , כִּי עֵירֻמִּם הֵם. וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹורֹות. 
ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.
ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה?. 
י וַיֹּאמֶר: אֶת קֹולְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא. 
יא וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ.  
יב וַיֹּאמֶר הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל.

הנחש, האישה והאכילה מפרי עץ הדעת

פסוקים א₂ – ז

הדו-שיח בין הנחש לאישה

נחש  "אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן…"
דברי הנחש קטועים. מה אמר אלהים?.
האישה הבינה טוב מאד למה הוא מתכוון וקטעה את דבריו כמתנגדת לכל פיתוי מראש.
ניתן להבין את הקיטוע הזה כתאונה, השמטה, בתהליך ההעתקה של התנ"ך, שהרי בתחילה נהגו להעתיק ידנית את הכתוב.

אישה: "מִפְּרִי עֵץ הַגָּן, נֹאכֵל, וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּו וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, פֶּן תְּמֻתוּן".  
האישה מגוננת על הציווי של אלהים, ומסבירה שמצבם בכלל לא רע, שהרי הותר להם לאכול מכל עצי הגן, פרט לעץ מסויים,
ואף הוסיפה מטעמה איסור נגיעה בעץ: "וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ", שאלהים כלל לא אמר.

נחש: "לֹא מוֹת תְּמֻתוּן.  
הנחש התנגד, הוא ביטל את האיום של אלהים ומסביר לחווה, שאלהים משקר להם, כי הוא יודע שאכילה מהפרי תביא את האדם והאישה להיות דומים לאלהים:
"כִּי יֹודֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם, וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹודְעֵי טוֹב וָרָע".

אחרי הדברים האלה האישה בחנה את העץ והתרשמה:

"כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל 
וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם 
וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל" 

היא מגיעה להחלטה שכדאי לה לאכול: "וַתִּקַּח מִפִּרְיו וַתֹּאכַל", ונותנת גם לאדם: "וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּה וַיֹּאכַל". 

מה אירע לאדם ולאשתו אחרי האכילה מעץ הדעת?

מוסכם על פרשנים רבים שהאדם עוד לפני שאכל מעץ הדעת, לא היה טיפש ונטול דעה מהטעמים הבאים:

א. הוא נברא בצלם אלהים, משהו מהאלוהות היה בו, שלא כיתר בעלי החיים.
ב. ה' השליט אותו על בעלי החיים. 
ג. ה' הפקיד אותו על עבודת גן עדן ושמירתו. 
ד. ה' ציווה עליו: "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל", ציווי כזה לא ניתן לתת למי שהוא חסר דעת (הרמב"ם).

מה השתנה בעקבות האכילה?