בראשית כא – הולדת יצחק וגירוש הגר וישמעאל, פירושי מילים והסברים, סיכום הפרק, כינויים ומשמעותם, ירושת בנים, הגר ומלאך ה’, הברית בין אבימלך מלך פלישתים לאברהם.
תוכן העניינים
להתרשמות (חלקית) מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (פסוקים א – ט)
– הולדת יצחק
– דרישת שרה לגרש את הגר וישמעאל
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים (פסוקים א – לד)
♦ סיכום הפרק
♦ הולדת יצחק
♦ דרישת שרה לגרש את הגר וישמעאל
– כינויים ומשמעותם
– ירושת בנים
♦ שילוח הגר
♦ הגר במדבר – השיחה עם אלהים
♦ הברית בין אבימלך מלך פלישתים לאברהם
♦ הדו-שיח בין אבימלך לאברהם
♦ ארץ כנען בימי אברהם
♦ ברית שלום בין אבימלך לאברהם
♦ בעלות על המים
♦ סיום
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות
א וַיהוָֹה פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְהוָֹה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:
ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים:
ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק:
ד וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:
ה וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ:
ו וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצֲחַק לִי:
ז וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו:
ח וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק:
ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק:
להמשך קריאה
בפרקנו שני נושאים:
א. הולדת יצחק וגירוש הגר וישמעאל.
ב. הברית בין אברהם לאבימלך מלך פלישתים.
הולדת יצחק
שרה ילדה בן למועד שהבטיח לה ה’.
אברהם קרא לבנו יצחק, ומל אותו במלאות לו שמונה ימים כמו שציווה ה’ על אברהם.
מצוות מילה נתנה לאברהם בפרק יז. עתה מקיים אברהם את המצווה ומל את יצחק.
אברהם היה בן מאה שנה כשנולד יצחק.
שרה הגיבה על הולדת בנה בהתרגשות ומבוכה:
“וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים, כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצֲחַק לִי”. איש לא יאמין שאישה בגילה ילדה.
וכך היא מוסיפה מי היה מאמין ואומר לאברהם ששרה מניקה את בנו שנולד לעת זקנתו:
וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה כִּי יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו”.
הצחוק מלווה את סיפור הולדתו של יצחק.
כשה’ הבטיח לאברהם שיוולד לו בן הוא הגיב בצחוק:
וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?” (בראשית יז, יז)
צחוקה של שרה הופיע לראשונה כאשר המלאכים בשרו לאברהם ולה (בראשית יח, יב – יד) על הולדת בנם. היא צחקה ופקפקה איך יעלה על הדעת שאישה בגיל הבלות ואיש זקן יביאו ילדים:
“וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה! וַאדֹנִי זָקֵן!”
ה’ שואל: “לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי”.
ושרה הכחישה מפחד: “וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה”.
ראו פרק יח
דרישת שרה לגרש את הגר וישמעאל
פסוקים ח – יד
כשיצחק נגמל מיניקה ערך אברהם משתה גדול.
בימי קדם אמהות הניקו את התינוקות שלהם גם מספר שנים.
באותו מעמד, או לאחריו ראתה שרה את ישמעאל משחק עם יצחק:
וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק”.
המילה “מְצַחֵק”, מתפרשת כלעג, צחוק, משחק.
היא פנתה בדרישה לאברהם”
“גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ”.
המניע העיקרי לגירוש:
“כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק”.
הגורם שדחק בשרה היא הירושה. היא לא הסכימה שישמעאל יחלוק עם יצחק את רכוש אביו.
תגובת אברהם
קולו לא נשמע, רק המספר מדווח שדרישת שרה לא מצאה חן בעיניו:
“וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ”.
התערבות ה’ והבטחתו לאברהם
• ה’ הרגיע את אברהם: “אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ”.
• הצדיק את שרה: “כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ”.
• נימק: יצחק יהייה יורשו, ולכן ההפרדה רצוייה: “כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע”.
• הבטיח: ישמעאל לא יופקר, כי הוא בנו של אברהם, והוא יהייה לעם:
וְגַם אֶת בֶּן הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא”
כינויים ומשמעותם
להמשך קריאה
