עקדת יצחק עם פירושים, סיכומים והעשרה, לחטיבה עליונה ולבגרות, ניסיון, קרבן אדם, מסרים, השוואה עם "לֶךְ לְךָ" הסיפור באמנות.
עקדת יצחק
למעבר לבראשית לכיתות א – ג היכנסו כאן
ד"ר חיה שרגא בן איון, מורה, מרצה וחוקרת תנ"ך; בעלת ניסיון רב בהכשרת מורים להוראת התנ"ך (בכל כיתות הלימוד).
הקמתי את אתר קֶסֶם הַתְנָ"ך על מנת לקרב תלמידים למקצוע התנ"ך ולהעניק למורים כלים להוראה חווייתית, מעשירה ובגובה העיניים.
באתר תוכן מקורי ובלעדי המבוסס על ידע אקדמי וניסיון בשטח – ללא שימוש בבינה מלאכותית (AI)
בהתאמה לתכנית הלימודים הממלכתית.
למורים – חיסכון בזמן
מערכי שיעור, פירושים מגוונים
דפי עבודה, שאלות
הצעות לפעילות יצירתית
לתלמידים – מתכון להצלחה
סיכומים איכותיים
הסברים בגובה העינים
שאלות ותרגול
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מצג/מידע מקדים
– ה' מצווה על אברהם להקריב את יצחק בנו
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ מצג/מידע מקדים
♦ ה' מצווה על אברהם להקריב את יצחק בנו
♦ תגובת אברהם
♦ בדרך אל מקום העקידה
– הפרידה מהנערים
– השיחה בין אברהם ליצחק
♦ עקידת יצחק
♦ ההתגלות השנייה של מלאך ה' לאברהם
♦ אברהם ויצחק – אב ובנו
♦ על הניסיון
– הפרשנות המסורתית בזכות הניסיון
♦ קרבן אדם?
♦ המסר של סיפור העקידה
♦ בין "לֶךְ לְךָ" לסיפור העקדה
♦ אמצעים אמנותיים-לשוניים
♦ תרשים: המבנה הדרמטי של סיפור העקדה
♦ עקידת יצחק באמנות התבוננות – ניתוח ומסרים
– קארוואג'ו
– רמברנדט
פירושי מילים והסברים
לקבלת פירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות
א וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אַבְרָהָם! וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
ב וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ. וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה , וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים.
ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק.
ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.
מצג/מידע מקדים
פסוק א1
פסוקית זו מקשרת את פרקנו לאירועים הקודמים: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה".
הביטוי "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה", הוא נוסחת קישור רווחת בתנ"ך.
המספר מגלה את אוזן השומע/קורא, שהאירוע המתואר בהמשך הוא ניסיון להעריך את מידת אמונתו של אברהם בה':
"וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם".
ה' מצווה על אברהם להקריב את יצחק בנו
פסוקים א2– ב
אלהים בקריאה לאברהם:
"אַבְרָהָם!"
תשובת אברהם:
"הִנֵּנִי".
עוד לפני שאברהם ידע מה טיב בקשתו של ה', הוא השיב בציות מירבי: "הִנֵּנִי".
הציווי האלהי:
"קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה;
וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ".
הרים ומקומות גבוהים שימשו מקומות פולחן.
הציווי נע בהדרגה מהכללי לפרטי מהקל אל הכבד:
"קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק".
הפרשנים הבחינו בכינויים הרבים, והסבירו שהפירוט נועד להכינו לצוו הקשה, כדי שדעתו לא תיטרף עליו:
רש"י מדגים גישה זו באמצעות מדרש אגדה:
"אֶת בִּנְךָ" – אברהם ענה: שני בנים יש לי.
"אֶת יְחִידְךָ" – אברהם השיב: שניהם יחידים לאמותיהם (ישמעאל יחיד לאמו הגר, ויצחק יחיד לאמו שרה).
"אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" – אברהם הגיב: שני בני אהובים עלי.
"אֶת יִצְחָק" – !!!!
אברהם צווה ללכת לחבל ארץ באזור ירושלים: "וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (מוריה מזוהה עם ירושלים על פי דברי הימים ב ג,א)
נוראותו של הציווי מתגלה בסופו של הפסוק:
"וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ".
קשה, מזעזע, נכון?
תגובת אברהם
