בראשית פרק כב לכיתות ב

צפירת הרגעה
למן ההתחלה יודע הקורא שמדובר בניסיון; אלוהים בוחן את מידת נאמנותו של אברהם. 

אלהים:
"אַבְרָהָם!"
אברהם:
"הִנֵּנִי".  
אברהם לא ידע מה בקשתו של ה', אך הוא כבר מוכן ומזומן להיענות לה.
אלוהים ציווה על אברהם:
"קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; 
וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". 

מדוע כינויים רבים כל כך? מדוע אלוהים לא אמר ישירות: קח את יצחק.
הכינויים מגבירים את המתח.
תלמידים יקראו את המילים לאט ובקול רם להרגיש את המתח העולה.

רש"י מביא אגדה על דו שיח כביכול שהתרחש בין אברהם לאלהים ומסביר את ריבוי הכינויים בכך שאלוהים נמנע מלהפיל את הציווי הנוראי בבת אחת והביאו בהדרגה.

אלוהים:
"קַח נָא אֶת בִּנְךָ".
אברהם:
שני בנים לי (ישמעאל ויצחק). 
אלוהים:
"אֶת יְחִידְךָ"
אברהם:
שניהם יחידים לאמותיהם (ישמעאל יחיד לאמו, הגר, ויצחק יחיד לאמו שרה).
אלוהים:
"אֲשֶׁר אָהַבְתָּ".
אברהם:
אני אוהב את שני בני.
אלוהים:
"אֶת יִצְחָק" !!!!

המשימה
אברהם ילך אל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה שבאזור ירושלים.
שם, על אחד ההרים, הוא יעלה את יצחק קורבן לה'.