במדבר פרק ט – עמוד הענן

בפרק זה נלמדים פסוקים טו-כג בלבד

נושאי הפרק
⇐ המשכן
⇐ נדודי ישראל במדבר
⇐ עמוד הענן

הפרק פתוח לכולם, ללא צורך ברכישת מנוי. 

תוכן העניינים

♦  פירושים והסברים
♦  סיכום, תוכן
♦  סרטון מצגות
♦  המשכן
♦  אורח החיים של בני ישראל במדבר
♦  עמוד הענן 

פירושים והסברים

פסוקים טו-כג

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

טו וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: 
טז כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ
וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה: 
יז וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל 
וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר
יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 
יח עַל פִּי יְהֹוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וְעַל פִּי יְהוָֹה יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ: 
יט וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן
עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָֹה וְלֹא יִסָּעוּ: 
כ וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר
עַל הַמִּשְׁכָּן עַל פִּי יְהוָֹה יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְהוָֹה יִסָּעוּ: 
כא וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ 
: 
כב אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ: 
כג עַל פִּי יְהוָֹה יַחֲנוּ, וְעַל פִּי יְהוָֹה יִסָּעוּ,
אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָֹה שָׁמָרוּ עַל פִּי יְהוָֹה בְּיַד משֶׁה.

סיכום, תוכן

במהלך היום כיסה ענן את מקום משכנו של ה', המשכן/אוהל מועד, בו הוצבו לוחות הברית, המכונים
גם לוחות העדות.
במהלך הלילה נראתה אש בתוך הענן.
בשעה שהענן התרומם מעל אהל ה', היה זה סימן לבני ישראל מאת ה' להתחיל לנוע למקום אחר.
במקום בו נעצר הענן היה זה אות מה' לבני ישראל להקים את המחנה שלהם.
ההליכה והעצירה נקבעו רק בהוראת ה', על פי מצב הענן.
אם הענן האריך את שהותו למשך ימים רבים, או למשך יום ולילה בלבד, מחנה ישראל חנה, או זז בהתאם
למצבו.

הביטוי "עַל פִּי יְהֹוָה יִסְעוּ" מופיע שבע פעמים להדגיש את חובת הציות.

הענן – הכיל בתוכו אש, במהלך היום בלט הענן, במהלך הלילה בלטה בו האש.

סרטון מצגות

המשכן

מתחם המשכן היה מבנה מלבני הכולל איזור פנימי וחצר.

המשכן עצמו היה עשוי קורות עצי שיטים (שיטה היא עץ מדברי, נגיש לבני ישראל בשהותם במדבר).
קורות המשכן היו צמודים אחד לשני בטבעות ובריחים. הקורות והאביזרים המחברים צופו בזהב. 
כל קרש ניצב על שני בסיסים (אדנים), מצופים כסף. 

משכן העץ חופה מלמעלה באהל עשוי יריעות של צמר עיזים ועורות.
יש סבורים שהיו מספר שכבות של כיסוי.

החלק הפנימי היה מחולק לשניים: 
קודש הקודשים, שם עמד ארון הברית ולאיש אסור היה להיכנס לשם, רק לכהן הגדול ביום הכיפורים. 
החלק האחר נקרא קודש, שם עמדו חפצי פולחן: מנורת הזהב, מזבח הזהב להעלאת קטורת, שולחן 
הזהב וכליו,
ובו התקיימה עבודת ה’ היום יומית.
שני החלקים הופרדו בוילון מכונה, פָּרֹכֶת.
הַפָּרֹכֶת הייתה עשוייה בדים יקרים, ותלוייה על ארבעה עמודי שיטים מצופים בזהב.

למשכן היה וילון,  מָסָךְ שחצץ בינו לבין החוץ והוא היה עשוי בדים יקרים. 
מסך של בד יקר שימש כדלת הכניסה למתחם המקודש.

להרחבה בנושא המשכן וכליו עיינו בסיכומי הפרקים לה-מ בספר שמות 

נדודי בני ישראל במדבר

בני ישראל נדדו במדבר ממקום למקום. אורח החיים הנוודי נקבע מחיפוש מתמיד אחרי מקורות
מים ומרעה לצאן. 
היציאה לדרך, וגם החנייה נקבעו על פי התנהלותו של הענן שבעת חנייה שכן מעל לאהל מועד. בשעה שהענן
התרומם ממקומו, היה זה אות לתחילת חידוש המסע. עצירת הענן, הייתה סימן לבני ישראל לעצור ולהקים את המחנה.
הקמת המחנה וגם פירוקו כללו הקמת האהלים של בני ישראל, והקמתו ופירוקו בכל פעם של המשכן.

מה היה היעד אליו צעדו בני ישראל?
לפי התכנית המקורית יצאו בני ישראל ממצרים על מנת ללכת לארץ אבותם.
בינתיים חל קלקול, בגלל חטא העם והמרגלים כמו שנלמד בפרקים יג-יד, ובני ישראל נענשו בעיכוב כניסתם
לארץ כנען, למשך ארבעים שנה, ומכאן החלו נדודיהם במדבר.

עמוד הענן והמשכן

התנהלות העם נקבעה בדרך ניסית-מאגית – ענן ביום, ובלילה מראהו אש בוערת.
המשכן, נתפס כמקום משכנו של ה' (זו הייתה תפיסה שרווחה בשלבים הראשונים של עם ישראל, בשלבים
מאוחרים ניתנה לו משמעות סמלית בלבד).
בשעה שהענן נח, חנה על האהל סימן הוא שה' נוכח בו. נוכחות ה' מכונה כְבוֹד יְהֹוָה, והוא ממלא את המשכן כולו
(שמות פרק מ פסוק לד). 
לאיש אסור היה להיכנס למתחם, גם לא למשה: "וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד יְהֹוָה
מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ פסוק לה)
עליית הענן סימלה את הסתלקות הנוכחות האלהית מהמקום, וזה היה האות לבני ישראל לנוע ממקומם.