פירושים, סיכום והסברים; דיני בכורות; "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ"; מפת מסלול היציאה ממצרים; עמוד ענן ועמוד אש, העלאת עצמות יוסף
סיפור התהוות האומה
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים פסוקים א – יג
– דיני בכורות
למנויים בלבד:
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ דיני בכורות
♦ "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ"
♦ מסלול ההליכה של בני ישראל היוצאים ממצרים
♦ מפת תרשים – היציאה ממצרים
♦ מהי הסיבה להארכת מסלול ההליכה לארץ
♦ העלאת עצמות יוסף
♦ עמוד ענן ועמוד אש
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות
דגש על פסוקים א-י; יז -כב
א וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
ב קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא:
ג וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְהוָֹה אֶתְכֶם מִזֶּה, וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ:
ד הַיּוֹם אַתֶּם יֹוצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:
ה וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹותֶיךָ, לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:
ו שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָֹה:
ז מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:
ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָֹה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:
ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָֹה בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם:
י וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:
יא וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:
יב וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהוָֹה, וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ, הַזְּכָרִים לַיהוָֹה:
יג וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר, תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם לֹא תִפְדֶּה, וַעֲרַפְתּוֹ, וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:
דיני בכורות
פסוקים ב; יא-טו
הבכורות שייכים לה', ומוקדשים לו:
"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא" – פסוק ב.
• חוק זה חל רק על הזכרים.
• בכור זכר מכונה: "פֶּטֶר כָּל רֶחֶם" – הראשון הבוקע מבטן האם בבני האדם וובבהמות, והם שייכים לה'.
• חוק זה יחול על העם כשיישב בארץ: "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְהוָֹה אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ".
• בכורות הבהמה הזכרים יוקרבו לה'.
• בכורות בני אדם ייפדו בכסף או בשווה כסף; התמורה תינתן לכהנים.
• בכור חמור (שנחשב בעל חיים טמא, אסור באכילה), ייפדה בשה. אם לא ייפדה חייבים לערוף את ראשו, אסור אסור להשתמש בו (לעבוד איתו, לרכוב עליו וכיו"ב)
הסיבה לחוק – ה' היכה את בכורות מצרים כדי לשחרר את העם, ועתה כל הבכורות שייכים לה'.