שמואל ב פרק יח – מות אבשלום

המשך מרד אבשלום

תוכן העניינים בפרק יח

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– ארגון הצבא של דוד 
– המלחמה ביער אפרים 

למנויים בלבד: 

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  ארגון הצבא של דוד 
♦  המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום ביער אפרים 
♦  מות אבשלום 
♦  סיום מרד אבשלום
♦  נספח לסיפור אבשלום 
♦  אחימעץ והכושי נשלחים לבשר לדוד על מות בנו 
♦  הדמויות: דוד, יואב, הנער, אחימעץ 
♦  אז והיום 
♦  שעורי בית ודפי עבודה

פירושי מילים והסברים

לקבלת פירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיִּפְקֹוד דָּוִד אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיָּשֶׂם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת,
ב וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת הָעָם הַשְּׁלִישִׁית בְּיַד יוֹאָב וְהַשְּׁלִישִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, אֲחִי יוֹאָב, וְהַשְּׁלִישִׁית בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָעָם: "יָצֹוא אֵצֵא גַּם אֲנִי עִמָּכֶם".
ג וַיֹּאמֶר הָעָם: "לֹא תֵצֵא, כִּי אִם נֹוס נָנוּס, לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב, וְאִם יָמֻתוּ חֶצְיֵנוּ, לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב, כִּי עַתָּה כָמֹונוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים, וְעַתָּה טוֹב כִּי תִהְיֶה לָּנוּ מֵעִיר לַעְזוֹר".
ד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ: "אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה". וַיַּעֲמֹוד הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הַשַּׁעַר, וְכָל הָעָם יָצְאוּ לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים.
ה וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב וְאֶת אֲבִישַׁי וְאֶת אִתַּי לֵאמֹר: "לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם, וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַווֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַשָּׂרִים עַל דְּבַר אַבְשָׁלוֹם.
ו וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל, וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה בְּיַעַר אֶפְרָיִם.
ז וַיִּנָּגְפוּ שָׁם עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וַתְּהִי שָׁם הַמַּגֵּפָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים אָלֶף.
ח וַתְּהִי שָׁם הַמִּלְחָמָה נָפוֹצֶת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹול בָּעָם, מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא.

ארגון הצבא של דוד

פסוקים א-ה

דוד אירגן את צבאו לקראת מלחמה בצבא אבשלום. הוא ספר את הלוחמים ומינה עליהם מפקדי יחידות: "שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת". לאחר מכן הוא חילק את הצבא לשלוש חטיבות והפקיד עליהם שלושה מפקדים: את יואב בן צרויה, אבישי בן צרויה ואיתי הגתי.

כשהמלך הביע את רצונו לצאת עם הצבא להילחם: "יָצֹוא אֵצֵא גַּם אֲנִי עִמָּכֶם", הוא ניתקל בסירובו של העם, שטען שנפילתו בקרב שקולה למותם של עשרת אלפים חיילים, והדבר ייתפס כתבוסה מוחלטת. לעומת זאת אם רבים מהעם יברחו, או שמחציתם תיפול בקרב, לא תהייה לכך השפעה על מהלך המלחמה: " וַיֹּאמֶר הָעָם: 'לֹא תֵצֵא, כִּי אִם נֹוס נָנוּס, לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב, וְאִם יָמֻתוּ חֶצְיֵנוּ, לֹא יָשִׂימוּ אֵלֵינוּ לֵב, כִּי עַתָּה כָמֹונוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים". 
לכן הוסכם שהמלך יישאר בעיר, ומשם הוא ישלח את הוראותיו לצבא: "וְעַתָּה טוֹב כִּי תִהְיֶה לָּנוּ מֵעִיר לַעְזוֹר".
דוד הסכים לעשות את הנכון בעיני העם: "אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינֵיכֶם אֶעֱשֶׂה". 
דוד עמד בשער העיר ללוות את הלוחמים היוצאים: "וַיַּעֲמֹוד הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הַשַּׁעַר, וְכָל הָעָם יָצְאוּ לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים".
בשעת ההתארגנות והיציעה ציווה דוד להיזהר שלא לפגוע באבשלום: "לְאַט לִי לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם".
ההוראה הזאת, שלא לפגוע באבשלום הייתה ברורה ומפורשת: "וְכָל הָעָם שָׁמְעוּ בְּצַווֹּת הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הַשָּׂרִים עַל דְּבַר אַבְשָׁלוֹם". 
הדגשת הציווי להימנע מפגיעה באבשלום, חשובה להבנת המשך העלילה. 

המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום ביער אפרים 

פסוקים ו-יח

המלחמה בין צבא דוד לצבא אבשלום התחוללה  "בְּיַעַר אֶפְרָיִם". 

שימו לב לכך שלוחמי אבשלום מכונה צבא "עַם יִשְׂרָאֵל" (שמנה את רוב השבטים), ולוחמי דוד מכונים: "עַבְדֵי דָוִד"

מהר מאד הובסו אנשי אבשלום ורבים נהרגו: "וַיִּנָּגְפוּ שָׁם עַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וַתְּהִי שָׁם הַמַּגֵּפָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא עֶשְׂרִים אָלֶף". 
המלחמה התפשטה על פני שטחים נרחבים, וחללים רבים נפלו בגלל הקושי להילחם ביער. 

המְספר מתאר בלשון ציורית את חלקו של היער בגרימת מותם של האנשים:
"וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹול בָּעָם, מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא". היער הפיל יותר חללים ממה שהפילו כלי המלחמה (החרב).
מטפורה – היער, והחרב, אוכלים, כאילו יש להם פה. 
ביטוי מטוני – החרב, כסמל לכלל כלי הנשק.