שמואל ב פרק יג – אונס תמר ורצח אמנון

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מצג, מבוא 
– תרשים: העץ המשפחתי של אמנון, תמר ואבשלום
– סבך משפטי – מוסרי

למנויים בלבד: 

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק 

חלק ראשון – אמנון ותמר

♦ מצג, מבוא 
♦ תרשים: העץ המשפחתי של אמנון, תמר ואבשלום
♦ סבך משפטי – מוסרי 
♦ עצת יונדב
– גרסת יונדב כפי שמסר אותה לאמנון
– גרסת יונדב כפי שמסר אותה אמנון לדוד אביו
– גרסת יונדב כפי שמסר אותה דוד לתמר 
♦ תמר בבית אמנון
– הכנת הלביבות והגשתן לאמנון 
– האונס 
♦ אחרי האונס
♦ התגובות לאונס
♦ אבשלום
♦ דוד

חלק שני – נקמת אבשלום

♦ נקמה על רקע חילול כבוד המשפחה
♦ רצח אמנון
♦ דוד ובשורת רצח אמנון 
♦ מימוש נבואת נתן – “לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם”
♦ דמותו של דוד בפרק יג 
♦ דמותו של אמנון 
♦ כינויי אח, אחות, בסיפור אמנון ותמר 
♦  שעורי בית ודפי עבודה

 

פירושי מילים והסברים 

לקבלת פירושים וביאורים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר. וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד.
ב וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹותוֹ, כִּי בְתוּלָה הִיא, וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה.
ג וּלְאַמְנוֹן רֵעַ וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן שִׁמְעָה, אֲחִי דָוִד, וְיוֹנָדָב אִישׁ חָכָם מְאֹד.
ד וַיֹּאמֶר לוֹ: “מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ, בַּבֹּוקֶר, בַּבֹּוקֶר. הֲלוֹא תַּגִּיד לִי?” וַיֹּאמֶר לוֹ אַמְנוֹן: “אֶת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹום אָחִי אֲנִי אֹוהֵב”?
ה וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב: “שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל, וּבָא אָבִיךָ לִרְאוֹתֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: “תָּבֹוא נָא תָמָר אֲחוֹתִי, וְתַבְרֵנִי לֶחֶם, וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה, לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ“.
ו וַיִּשְׁכַּב אַמְנוֹן וַיִּתְחָל, וַיָּבֹוא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתוֹ, וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל הַמֶּלֶךְ: “תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחוֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ”.
ז וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶל תָּמָר הַבַּיְתָה לֵאמֹר: “לְכִי נָא בֵּית אַמְנוֹן אָחִיךְ, וַעֲשִׂי לוֹ הַבִּרְיָה.
ח וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ, וְהוּא שֹׁוכֵב. וַתִּקַּח אֶת הַבָּצֵק וַתָּלָשׁ, וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּׁל אֶת הַלְּבִיבוֹת.
ט וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹוק לְפָנָיו, וַיְמָאֵן לֶאֱכוֹל, וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן: “הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי“, וַיֵּצְאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָיו. 
י וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל תָּמָר: “הָבִיאִי הַבִּרְיָה הַחֶדֶר, וְאֶבְרֶה מִיָּדֵךְ”. וַתִּקַּח תָּמָר אֶת הַלְּבִיבוֹת, אֲשֶׁר עָשָׂתָה, וַתָּבֵוא לְאַמְנוֹן אָחִיהָ הֶחָדְרָה.
יא וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹול, וַיַּחֲזֶק בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ: “בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי“.

להמשך קריאה..

חלק ראשון – אמנון ותמר

פסוקים א-כב

מצג, מבוא 
המידע במבוא: 
“לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר. וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד”. 
תמר אחותו של אמנון הייתה גם אחותו של אבשלום, אחיו של אמנון. 
מעט מסובך? אז ככה:
לדוד היו כידוע נשים אחדות. אמנון היה בנה של אחינועם היזרעאלית,
ואילו תמר ואבשלום היו ילדיה של מעכה בת תלמי מלך גשור. 
דוד היה אב משותף לשלושתם. 
הנה תרשים להמחשה: 

תרשים: העץ המשפחתי של אמנון, תמר ואבשלום

 

 

 

 

 

 

 

 

סבך משפטי – מוסרי 

אמנון היה נתון בסבך  חוקי ומוסרי:
אמנון התאהב בתמר היפה, וסבל, עד כדי חולי מפני שלא יכול היה להתקרב לאחותו הבתולה.

א.    התורה אוסרת על קיום יחסים בין אח לאחות, ועל נישואין ביניהם. 

ב.    התורה אוסרת על קיום יחסים עם נערה לפני נישואיה. במצבה זה הנערה מכונה: בְתוּלָה. 
הנערה חייבת להיות בתולה בשעת נישואיה (גם כיום, יש חוגים שמקפידים על כך). 
גבר השוכב עם בתולה נענש קשות על פי התורה. 

זו הסיבה שאמנון לא היה יכול לעשות לתמר דבר: “כִּי בְתוּלָה הִיא, וַיִּפָּלֵא בְּעֵינֵי אַמְנוֹן לַעֲשׂוֹת לָהּ מְאוּמָה”. 
מה אמנון רצה לעשות? 
כאן מבין הקורא שהאהבה של אמנון, איננה רק אהבה שבלב, אלא יש לו תכניות מחשידות, שלא עולות בקנה אחד עם מוסר והגינות.

מסתבר שאמנון לא היה מוטרד מהטאבו החברתי והדתי, הוא הוטרד מהעובדה שלא היה יכול להתקרב לתמר, כי נשים היו מופרדות מהגברים, יושבות באהל הנשים, או כשמדובר במלכים, בהרמון הנשים, אמנון לא יכול היה לראות את תמר כך סתם כשהתחשק לו.

יונדב בן שמעה ועצתו ה’טובה’ לאמנון פסוקים ג -ז

יונדב בן שמעה, קרוב משפחה (אחי דוד, ראו בפסוק לב), וחברו של אמנון, היה ידוע כאיש חכם: 
כשהבחין יונדב במצוקתו של אמנון הוא שאל לשלומו:

“מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ, בַּבֹּוקֶר, בַּבֹּוקֶר. הֲלוֹא תַּגִּיד לִי?”
השיב לו אמנון: “אֶת תָּמָר אֲחוֹת אַבְשָׁלֹום אָחִי אֲנִי אֹוהֵב”?

מדוע חזר אמנון על מה שידוע לכולם, שתמר היא אחות אבשלום? 
כי אחים הגנו על כבוד אחיותיהם (זוכרים את דינה בת יעקב?), ואמנון פחד מאבשלום.
העובדה שחשש מאבשלום מעידה אף היא, שכוונותיו לא היו טובות.

עצת יונדב

פסוקים ג-ז

להמשך קריאה..