שמואל ב פרק טו – מרד אבשלום

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– אבשלום מתנשא למלוך
– מדוע מרד אבשלום באביו? 

למנויים בלבד: 

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  אבשלום מתנשא למלוך
♦  מדוע מרד אבשלום באביו? 
♦  אבשלום מתמלך בחברון
    – מדוע היצטרף העם למרד בדוד?
♦  בריחת דוד מירושלים. 
♦  נאמניו של דוד (הכרתי והפלתי; איתי הגיתי ואנשיו) 
♦  חושי הארכי – מרגל שתול במחנה אבשלום
♦  מנהיגותו של דוד על פי פרק טו
♦  תחנות בנתיב הבריחה של דוד
♦  תרשים מפה: מעיר דוד לערבות הירדן 
♦  אמצעים לשוניים-אמנותייים
♦  שעורי בית ודפי עבודה 

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִישִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו.
ב וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלוֹם וְעָמַד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר, וַיְהִי כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט, וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו, וַיֹּאמֶר: “אֵי מִזֶּה עִיר אַתָּה?” וַיֹּאמֶר: “מֵאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, עַבְדֶּךָ“.
ג וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם: “רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹוחִים, וְשֹׁומֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ“.
ד וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם: “מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁופֵט בָּאָרֶץ? וְעָלַי יָבֹוא כָל אִישׁ, אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו“.
ה וְהָיָה בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ, וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק לוֹ.
ו וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָבֹואוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ. וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל.
ז וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ: “אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַיהֹוָה בְּחֶבְרוֹן. 
ח כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ, בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר, בַּאֲרָם, לֵאמֹר: “אִם יָשׁוֹב יְשִׁיבֵנִי יְהֹוָה יְרוּשָׁלַים, וְעָבַדְתִּי אֶת יְהֹוָה“.
ט וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “לֵךְ בְּשָׁלוֹם”. וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה. 
י וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשֹּׁופָר, וַאֲמַרְתֶּם: “מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרוֹן” 
יא וְאֶת אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַם, קְרֻאִים וְהֹולְכִים לְתֻמָּם, וְלֹא יָדְעוּ כָּל דָּבָר.
יב וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי, יוֹעֵץ דָּוִד, מֵעִירוֹ, מִגִּלֹה, בְּזָבְחוֹ אֶת הַזְּבָחִים, וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ, וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת אַבְשָׁלוֹם.
יג וַיָּבֹוא הַמַּגִּיד אֶל דָּוִד לֵאמֹר: “הָיָה לֶב אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם“.
יד וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל עֲבָדָיו אֲשֶׁר אִתּוֹ בִירוּשָׁלַם: “קוּמוּ וְנִבְרָחָה, כִּי לֹא תִהְיֶה לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹום. מַהֲרוּ לָלֶכֶת, פֶּן יְמַהֵר וְהִשִּׂיגָנוּ, וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת הָרָעָה, וְהִיכָּה הָעִיר לְפִי חָרֶב.

אבשלום מתנשא למלוך

פסוקים א – ו

אבשלום התחיל חותר תחת שלטון אביו ופתח במאבק להדיחו מהשלטון ולמלוך תחתיו.
הוא פתח בכיבוש לב העם ובהסתתו נגד אביו. 
אבשלום נקט במספר דרכים להשיג את מטרתו

א. נקט בגינוני מלכות:
“וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִישִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו”.
סוסים עלו כסף רב, והם מסמלים מעמד, יוקרה וכסף.
חוק המלך (דברים יז, טז) אוסר על המלך להרבות לו סוסים. 
 
חמישים איש רצו לפני מרכבתו, כסמל של כבוד והתנשאות. 
שמואל במשפט המלך הזהיר מפני המלך שיקח את הבנים לרוץ לפני מרכבתו (שמואל א פרק ח, יא)

העושר וסימני הגדולה שאבשלום הקיף עצמו בהם יכלו להיות אותות אזהרה לעם 
שלא ללכת אחריו.

ב. הסית את העם נגד אביו 
הוא בחר לתקוף את אביו בסעיף הרגיש של משפט וצדק. וכך היה מקדם את פני הבאים למשפט אצל המלך, עוד לפני היכנסם בשער הארמון: “וְעָמַד עַל יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר”. 
בחריצות רבה השכים בוקר, בוקר והסית את הבאים נגד אביו המלך, באומרו שטענתם צודקת, והמלך מעוות את הצדק ואינו מקשיב להם: “רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹוחִים, וְשֹׁומֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ”. 

ג. התחנף אל הבאים להישפט אצל דוד 
התעניין באנשים באופן אישי: “אֵי מִזֶּה עִיר אַתָּה?”
ובשעה שהאנשים השתחוו לפניו, הוא נטל את ידם ונשק לה, התנהגות חריגה של בן המעמד הגבוה כלפי נחות ממנו: “וְהָיָה בִּקְרָב אִישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ, וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק לוֹ”. 

ד. הציג עצמו כחלופה לאביו 
אבשלום הבטיח לאנשים שאם יבחרו בו, הוא ידאג להם למשפט הוגן: “מִי יְשִׂמֵנִי שֹׁופֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבֹוא כָל אִישׁ, אֲשֶׁר יִהְיֶה לּוֹ רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו“. 

כך נהג אבשלום כלפי כל הבאים אל המלך למשפט: “וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָבֹואוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ”. 
התוצאה של החנופה וההסתה, שהעם נסחף אחריו: “וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל”. 

“וַיְגַנֵּב” – כגנב הפועל במיסתור הוא השפיע על העם ללכת איתו.

שאלה: 
האם דוד לא ידע? הרי אנשיו של דוד פועלים בגלוי ובסתר על מנת לשמור על המלך.
אפשר שידע, אבל לא העריך נכון את המצב, ולא האמין שאבשלום הרחיק לכת עד כדי כך. 

מדוע מרד אבשלום באביו?