שמואל ב פרק א – קינת דוד על שאול ויהונתן

מעבר לנושא  ⇐ בין שאול לדוד

להתרשמות מהשיעורים ניתן להיכנס לשמואל א פרק א.

תוכן העניינים

♦ פירושי מילים והסברים 
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ דוד, הנער העמלקי, והבשורה על מות שאול ויהונתן 
♦ גרסת הנער העמלקי על מות שאול בגילבוע 
♦ גרסת שמואל א פרק לא, ג-ה על מות שאול בגילבוע
♦ ניסיון לשלב בין שתי גרסאות המוות של שאול 
♦ מדוע הרג דוד את הנער העמלקי?
♦ קינת דוד על מותם של שאול ויהונתן 
   – מבנה ותוכן של קינת דוד
   – עיצוב אמנותי – לשוני בקינת דוד על שאול ויהונתן
♦ שעורי בית ודפי עבודה

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים הצבועות כחול

א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת הָעֲמָלֵק, וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם. 
ב וַיְהִי בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל, וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ, וַיְהִי בְּבֹואוֹ אֶל דָּוִד, וַיִּפֹּול אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.
ג וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד: "אֵי מִזֶּה תָּבוֹא?" וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי". 
ד וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד: "מֶה הָיָה הַדָּבָר? הַגֶּד נָא לִי". וַיֹּאמֶר: "אֲשֶׁר נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה, וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם, וַיָּמֻתוּ, וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ".
ה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ: "אֵיךְ יָדַעְתָּ כִּי מֵת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ?"
להמשך קריאה

פסוק א – מבוא קצר

הפרק פותח בדיווח אודות דוד ששב מאחד הקרבות שלו עם עמלק; דוד הספיק לנוח יומיים בעיר צקלג שבשבט יהודה כאשר הגיע אליו הנער העמלקי.

דוד, הנער העמלקי והבשורה על מות שאול ויהונתן 

פסוקים ב-טז

ביום השלישי לשהייתו של דוד בצקלג, הופיע לפניו נער עמלקי: "וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ", כדרך האבלים. בהגיעו אל דוד נפל הנער על פניו והשתחווה לפני דוד: "וַיְהִי בְּבֹואוֹ אֶל דָּוִד, וַיִּפֹּול אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ". 

גרסת הנער העמלקי על מות שאול בגילבוע

הנער סיפר לדוד שהיזדמן במקרה לאיזור הקרבות בגילבוע, ומצא את שאול נשען על חניתו, בעוד שהמרכבות והפרשים של הפלישתים השיגו אותו: "נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּועַ, וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל חֲנִיתוֹ, וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּיקֻהוּ". 

לפי גירסת הנער, שאול פנה לאחוריו, ראה אותו וקרא לו אליו: "וַיִּפֶן אַחֲרָיו, וַיִּרְאֵנִי, וַיִּקְרָא אֵלַי. וָאֹומַר: 'הִנֵּנִי'".

בין שאול לנער התפתחה שיחה
שאול: "מִי אָתָּה?" 
הנער: "עֲמָלֵקִי אָנֹוכִי".
שאול: "עֲמָד נָא עָלַי וּמֹותְתֵנִי, כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ, כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי".
הנער: "וָאֶעֱמֹוד עָלָיו וַאֲמֹותְתֵהוּ, כִּי יָדַעְתִּי, כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.
וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל זְרֹעוֹ וָאֲבִיאֵם אֶל אֲדֹנִי הֵנָּה". 

 בתמונה: אשורבניפל מלך אשור 
במסע ציד (מאה 7 לפני הספירה).

שימו לב:
לכתר, לצמידים (אצעדות) על 
זרועותיו, לעגילי האזניים.
לפאה שעל הראש ואולי הזקן.

שימו לב לקשת הדרוכה.

תגובת דוד לבשורת מותם של שאול ויהונתן 

להמשך קריאה

לכל שעורי התנ"ך במתכונת מלאה היכנסו כאן לרכישת מנוי