שופטים פרק ג – אהוד בן גרא

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– סיפור בעל מתח דרמטי 
– מצג – הדגם החוזר בספר שופטים

למנויים בלבד 

♦ פירושי מילים והסברים 
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ סרטון מצגות
♦ סיפור בעל מתח דרמטי 
♦ מצג – הדגם החוזר בספר שופטים 
♦ תרשים מפה
♦ המשימה וההכנות של אהוד בן גרא
♦ הגשת המנחה לעגלון מלך מואב
♦ ציור מצרי עתיק של מגישי מנחה
♦ הריגת עגלון מלך מואב
♦ עבדי עגלון
♦ המלחמה והניצחון על מואב
♦ דמותו של אהוד בן גרא כמצביא צבאי 
♦ סיכום התחבולות של אהוד
♦ שעורי בית ודפי עבודה

פירושי מילים והסברים

 יב וַיֹּוסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.
וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב עַל יִשְׂרָאֵל עַל כִּי עָשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.

יג וַיֶּאֱסֹוף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק, וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיִּירְשׁוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים. 
יד וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

טו וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה, וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְמִינִי, אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ. וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב.

טז וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּומֶד אָרְכָּהּ. וַיַּחְגֹּור אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ. 
יז וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה לְעֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב, וְעֶגְלוֹן, אִישׁ בָּרִיא מְאֹד. 
יח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת הַמִּנְחָה, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם נֹושְׂאֵי הַמִּנְחָה. 

סיפור מותח ודרמטי

המבנה הדרמטי של הסיפור נוצר ממתח שהולך וגובר עד להתרה, לרווחה ולסוף הטוב.
לסיפור אהוד בן גרא מספר שיאי מתח.
בפעם הראשונה המתח עולה לקראת יציאתו של אהוד להביא מנחה לעגלון מלך מואב. המתח מתפוגג כשהמשלחת
יוצאת מבית המלך. 
המתח עולה בשנית כשאהוד חוזר לבית המלך, והוא ממשיך לעלות כשאהוד מתבודד עם המלך, ורוצח אותו. 
המתח יורד כשאהוד נמלט מבית המלך, והוא עולה שוב כשהוא יוצא בראש העם להילחם. במואבים. הרווחה מתרחשת
כשאהוד והעם מנצחים את המואבים.

מצג – הדגם החוזר בספר שופטים

במצג מופיע הדגם החוזר בספר שופטים: חטא, עונש, זעקה, תפילה וישועה.

המידע במצג:
האויב – מואב, ובני בריתו: עמון ועמלק השתלטו על עיר התמרים המזוהה עם יריחו. 
מקומה של מואב בעבר הירדן המזרחי. מזרחית לים המלח. 
השיעבוד המואבי נמשך שמונה עשרה שנים.

המושיע – אהוד בן גרא משבט בנימין. 
הכתוב מציין תכונה בולטת של אהוד: “אִישׁ אִטֵּר יַד יְמִינוֹ”. מדוע דווקא תכונה זו הדגיש הכתוב, ולא לדוגמה את צבע עיניו, גבהו, או גילו? מפני שלמידע זה חשיבות גדולה בעלילה, ובהמשך נוכל להבין את חשיבותו. 

תרשים מפה

הוספת תגובה

אורלי בן דוד orlibd@gmail.com 81.218.251.250	חומר נפלא, מרחיב את הידע ! יישר כח! מעולה.. שלילת אישור | הגב | עריכה מהירה | עריכה | היסטוריה | תגובת זבל | מחיקה
מלכה malka_rabi@walla.com 93.172.191.126	ממוקד ומרחיב נהנתי מהקריאה שלילת אישור | הגב | עריכה מהירה | עריכה | היסטוריה | תגובת זבל | מחיקה
אורלי orlysankevich@yahoo.com 109.186.29.187	הסבר מעמיק וברור. עזר לי מאוד להבין את הפרק. תודה רבה. שלילת אישור | הגב | עריכה מהירה | עריכה | היסטוריה | תגובת זבל |