החיים האישיים של משה; יחסי משה ויתרו; איך נערכו משפטים בתקופת הנדודים במדבר? מהן התכונות הנדרשות משופט?
יתרו, משה ומערכת המשפט
פרשת יתרו (שמות יח) – מה בפרק?
- החיים האישיים של משה.
- מנהגים ונימוסים.
- המערכת המשפטית בתקופת הנדודים במדבר.
- תכונות השופט הטוב.
- דימוי לשוני.
החיים האישיים של משה
משה הקדיש את חייו לרעיון שחרור עמו מעבדות. כדרך מנהיגים רבים שמקדישים את חייהם לחזון, גם אצלו
המשפחה נפגעה.
בהתאם למסופר בפרק יח, מסתבר שהוא שילח את צפורה אשתו ושני ילדיו. לבית אביה, חותנו, יתרו. בשמות פרק יח,
משפחתו של משה מתאחדת בשנית, כשיתרו, בזהירות רבה, מחזיר את צפורה ואת שני הבנים: גרשום ואליעזר למשה.
'שילוחים' היא בדרך כלל מילה המציינת גירושין, ואפשר שבעת שיצא משה למשימה הקשה של הוצאת ישראל ממצרים,
הוא שילח את אשתו לבית אביה.
מנהגים ונימוסים
המפגש בין יתרו למשה:
יתרו מודיע על בואו – יתרו אינו יודע איך יתקבל אצל משה אחרי זמן כה ממושך. הוא אינו מפתיע את משה בפתאומיות,
אלא מודיע על בואו. "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה: אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ"
תגובת משה: משה מגיב בחיוב: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ. וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ, הָאֹהֱלָה".
משה יוצא לקראת יתרו, משתחווה לפניו ומנשק אותו (כן, כן בתנ"ך גברים מרבים להתנשק כאות לידידות), הם מצהירים
על כוונות השלום שלהם (ולא במובן של 'מה קורה?', 'איך הולך?').
כל הפעילויות האלה מלמדות שהאורח, אכן, רצוי.
יתרו מקריב קורבנות ונותן כבוד לאלוהי המארח שלו: " וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים"
סעודה לכבוד האורח, באזור מקודש במחנה עם יתר המכובדים: אהרון וזקני ישראל, "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל,
לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים", אכילה זו היא גם סממן של ברית.
בית המשפט בתקופת הנדודים במדבר
כהקדמה רצוי לדבר עם הילדים על מה שקורה כאן ועכשיו. סוגי בתי המשפט בישראל, ולהראות את ההבדלים.
משה הוא השופט הבלעדי, האחד והיחיד, וכל העם הגיע אליו גם להתייעצות וגם למשפט.
יתרו נדהם כשראה את המראה הזה שכל העם נאספים: "מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" והוא שאל את משה לפשר העניין:
"מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב?"
בעקבות ההתרשמות שלו הזהיר יתרו את משה שהוא חייב לשנות את השיטה: "לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. כִּי
כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ".
יתרו מיעץ למשה איך להקל על עצמו את העומס וליעל את תהליכי השיפוט:
- משה ינחה את העם בכל הקשור לחוקים ולאורח החיים שנדרש מהעם.
- משה יבחר מהעם אנשים מובחרים: "אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע", לתפקיד השופטים.
- משה ימיין את השופטים לפי סולם הירארכי: "וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת".
מה שלא יוכלו לפתור שרי העשרות הם יעבירו לשיפוטם של שרי החמישים, ושרי החמישים יעבירו לשרי
המאות, ושרי המאות יעבירו לשרי האלפים, הכל לפי דרגת הקושי. - משה יטפל בדברים הכבדים, והשופטים האחרים יטפלו בדברים הפשוטים יותר: "תפקידם של האנשים
הנבחרים האלה לשפוט את הדברים הפעוטים, וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם".
התכונות של השופטים לפי דברי יתרו:
- אַנְשֵׁי חַיִל (גיבורים, או מכובדים)
- יִרְאֵי אֱלֹהִים
- אַנְשֵׁי אֱמֶת
- שֹׂנְאֵי בָצַע (ואם השופטים שונאי בצע לא ניתן לשחד אותם, והם לא יטו משפט)
דימוי לשוני
נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ
איזה דימוי נפלא, יתרו מדמה את העומס על כתפיו של משה לצמח שאינו מחזיק מעמד (בגלל חום, היעדר מים,
מחלה וכיו"ב). אבל לא רק משה ייבול, אם שיטת המשפט הישנה תימשך.
יהייה נחמד אם תשאירו תגובה ותשתפו חברים |