פרשת השבוע לילדים – ויחי

פרידת יעקב מבניו

מתוך הפרשה המעניינת הזו בחרתי לדבר על שני נושאים: 
א.   ההרכב השבטי של עם ישראל.
ב.    העדפת הבן הצעיר על פני הבן הבכור

ההרכב השבטי של עם ישראל

ערב מותו ופרידתו של יעקב מבניו אנו שומעים לראשונה על ההרכב השבטי של עם ישראל המונה שנים עשר שבטים. 
שנים עשר בנים נולדו ליעקב מנשותיו הבכירות לאה ורחל ‘האמהות’, ומן השפחות שנתנו להן על ידי לבן אביהם: בלהה
וזלפה:

כשהתנ”ך מדבר על שבטי ישראל לעולם לא תמצאו את שבט יוסף. הפרשה שלנו נותנת את ההסבר לכך.
ערב מותו הזמין יעקב את בנו יוסף לברך אותו. במעמד זה הוא אימץ את שני בניו של יוסף: אפרים ומנשה,
כאילו הם בניו שלו, וכך הוא אמר: “וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם 
אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי”.
ליוסף, כך עולה מן הכתוב היו בנים נוספים, אבל יעקב אימץ רק את שני הבנים שנולדו ליוסף טרם הגעתו
של יעקב למצרים. 
וכך מגיע מניין השבטים ל 13.
במפת חלוקת הארץ לשבטים, לעולם לא תמצאו את נחלת לוי, מפני ששבט זה שהיה עסוק בעבודת המקדש,

ועבודות אחרות הקשורות בפולחן הדתי, לא קיבל נחלה משלו. רק שש ערים שלוש במערב נהר הירדן ושלוש
במזרחו. 
וכך היגענו שוב למספר 12

העדפת הבן הבכור על פני הבן הצעיר

בפרשת ‘ויחי’ אנו רואים איך בשני מקרים יעקב העדיף את הבן הצעיר על פני הגדול (אל תשכחו שגם יעקב
הצעיר תפס את מקומו של עשיו, אחיו, הבכור). 
ראוי לזכור שהחוק המקראי נותן לבכור זכויות יתר על פני אחיו, והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בירושה הגדולה 
שנופלת בחלקו.

 א. העדפת אפרים בנו הצעיר של יוסף על פני מנשה

כשיוסף הביא את שני בניו אל יעקב אביו שיברכם לפני מותו, הוא קרב את מנשה הבכור ליד ימינו של יעקב,
ואת אפרים הצעיר אל  יד שמאלו של אביו. יעקב שיכל את ידיו והניח את יד שמאלו על ראש מנשה משל הוא
הצעיר, ואת יד ימינו על ראש אפרים כאילו הוא הבכור: “וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת (שם) עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם
וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. שִׂכֵּל (הניח את ידיו בהיפוך) אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. 
יוסף היה סבור שאביו טעה מפני ראייתו הלקוייה: “וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו.
וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו  לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה”. 
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו: “לֹא כֵן אָבִי, כִּי זֶה הַבְּכֹור שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ”.  
וַיְמָאֵן (סרב) אָבִיו וַיֹּאמֶר: “יָדַעְתִּי בְנִי, יָדַעְתִּי. גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹון יִגְדַּל מִמֶּנּוּ,
וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִים”. 

ב.   העדפת יהודה על פני ראובן הבכור. 

אף שראובן היה בכורו של יעקב, העניק יעקב את הבכורה ליהודה בנו הרביעי, שנחן בתכונות של מנהיג: יְהוּדָה,
אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ. יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ”. 

ובאמת: מיהודה התפתחה מלכות יהודה, ומאפרים, מלכות ישראל.

 מדוע העדיף יעקב את אפרים ואת יהודה?

תמיד תוכלו לומר שאהב אותם יותר, אבל ישנה סיבה נוספת, והיא הידיעה של האב הזקן שהצעיר איכותי מהבכור
וראוי להנהיג את אחיו.

מנהג הברכות שמברך אב את ילדיו.

נהוג שאב מברך את בניו במילים שברך יעקב את בני יוסף: “יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה. 
ואת הבנות: ישימך אלהים כשרה רבקה רחל ולאה” .

וכך נהג אבי זצ”ל בשובו בכל ליל שישי מבית הכנסת, להניח את שתי ידיו על ראשי ולברך אותי: “ישימך אלוהים
כשרה רבקה רחל ולאה.