ד”ר חיה שרגא בן איון © https://www.magicbible.co.il

עצמאות בתנ”ך? ומה הקשר לגפן ולתאנה?

המילה עצמאות לא קיימת בתנ”ך. 
עצמאות היא מילה חדשה יחסית בשפתנו העתיקה, בת אלפי השנים.
המצאת המילה נרשמת לזכותו של איתמר בן אב”י בתחילת המאה
העשרים, והיא נגזרת מהמילה ‘עצמי‘.

אז איך מתאר התנ”ך מדינה עצמאית?

במקום מילה אחת בודדה, מופיע בתנ”ך תיאור ציורי.
עולם הדימויים של התנ”ך שאוב ברובו מהטבע ומעבודת האדמה. 
כשעם ישראל יושב תחת סוכת הגפנים שלו ותחת עצי התאנה שלו, פירושו 
שהוא שלו, רגוע ובטוח.

הנה כך מתוארים ימי שלטונו של שלמה המלך בספר מלכים א: 
“וַיֵּשֶׁב (ישבו) יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח (בביטחון) אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ”
(מלכים א ה, ה).

בימיו של שלמה, חיו אזרחי המדינה בביטחון ובשלווה, וכל חקלאי יכול היה
לשבת במנוחה תחת סוכתו המוצלת בענפי גפן ותחת עץ התאנה שלו, שהיא
מהעצים שנתברכה בהם הארץ, והירבו להשתמש בפירותיה.

לשון זו מופיעה עוד פעמים אחדות בתנ”ך. הנה שימוש דומה בפיו של מיכה הנביא
כהבטחה לעתיד:
“וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד” (מיכה ד 4). 
העם יישבו (בעתיד), תחת גפנם ותאנתם, מבלי שיפחידו אותם ויבריחו
אותם ממקומם. 

מלחמת שחרור 

המלחמה שהביאה אותנו לעצמאות מכונה מלחמת השחרור

ומה בתנ”ך? 
הרי היו הרבה מאד מלחמות כאלה בתקופת התנ”ך, אבל המילה שחרור איננה קיימת.

איך מתואר בתנ”ך שחרור מידו של אויב? 

גם כאן נביא דוגמא של שימוש בביטוי ציורי – שבירת עול האויב כביטוי מטפורי
לשחרור. 
האויב המשעבד מעיק ומכביד כמו העול שנקשר אל גב הבהמה החורשת.
המילה עול לקוחה מעולמו של האיכר חורש אדמתו, שרתם את בהמתו למחרשה,
באמצעות המוט ששימש לחרישה. הבהמה נשאה משא כבד ועבדה קשה מאד. 

בציור, איכר מצרי שמחזיק ביד שמאל בשוט, וביד ימין את יתד המחרשה הקשורה לשתי בהמות שרתומות למוט.

ציור קיר מקבר מצרי בן למעלה משלושת אלפים שנה.

המילה ‘עול’ שמסמלת שיעבוד, הושאלה מתחום עבודת האדמה לתחום
המדיני-צבאי.
שבירת העול מסמלת שחרור, עצמאות. 

הנה שתי דוגמאות לשימוש הזה: 
♠  ה’ הזכיר לעם איך שיחרר אותם מעבדותם: “וָאֶשְׁבֹּר מֹוטֹות עֻלְּכֶם”  
(ויקרא כו 13).
♠  ירמיהו מתאר את סוף השיעבוד של מלך בבל ביהודה: “שָׁבַרְתִּי
אֶת עֹול מֶלֶךְ בָּבֶל” (ירמיהו כח 2).