ירמיהו פרק לא – נבואת נחמה וגאולה לישראל

ספר ירמיהו לכיתות ט ולבחינות הבגרות

בהתאמה לפרקי תכנית הלימודים של משרד החינוך

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– ייחודה של הנבואה בפרק לא
– רקע היסטורי קצר על ממלכת יהודה וישראל 
– תרשים: הממלכה המאוחדת ופיצולה
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– רעיונות מרכזיים בפסוקים א-ה

למנויים בלבד 

♦  ייחודה של הנבואה בפרק לא 
♦  רקע היסטורי קצר על ממלכת יהודה וישראל 
♦  תרשים: הממלכה המאוחדת ופיצולה
♦  פירושי מילים והסברים
♦  רעיונות מרכזיים 
♦  ה’ וישראל – יחסי אישה, גבר 
♦  “נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ” 
♦  חידוש העלייה לבית המקדש בירושלים 
♦  שיבה וגאולה 
♦  רחל מבכה על בניה 
   – קבר רחל
♦  תהליך החרטה והתשובה של אפרים (ישראל)  
♦  “הִנֵּה יָמִים בָּאִים” 
   – בנייה והתחדשות של ישראל ויהודה 
   – גמול, שכר ועונש : “לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה”. משל ונמשל.
   – ברית חדשה – ייחודה של הברית ועקרונותיה
♦  שיקומה של ירושלים ומתאר גבולותיה. 
♦  אמצעים אמנותיים לשוניים בפרק לא: מילה מנחה; משל; דימויים; תקבולות; מטפורה; אליטרציה; שיוויון צליל; לשון נופל על לשון; מילים נרדפות.
♦  שאלות והכנה לבחינות. 

ייחודה של הנבואה בפרק לא

בשונה מרוב נבואותיו. לקט הנבואות בפרק לא הן נבואות נחמה, משדרות עתיד טוב וגאולה לישראל וליהודה. 
ישראל, הוא הנושא העיקרי של הנבואות בפרק לא.

ממלכת ישראל הייתה תוצר מיזוגם של מספר שבטים; בראשם עמד שבט אפרים, שבט דומיננטי ממנו יצאה ממלכת ישראל.
זו הסיבה לכך שאפרים מופיע ככינוי נרדף לישראל. 

רקע היסטורי קצר על ממלכת יהודה וישראל

ממלכת שלמה התפצלה אחרי מותו לשתי מדינות נפרדות: יהודה וישראל.
עם הניתוק רצה ירבעם מלך ישראל להרחיק את עמו מהשפעת המרכז הדתי בירושלים, ולכן הקים שני מרכזי פולחן חלופיים: אחד בבית אל והשני בדן.

חזונו של ירמיהו מחזיר את הגלגל אחורנית: איחוד דתי מחודש בין שתי הממלכות היריבות. ישראל קוראים לעלות לציון, לירושלים, ולעבוד שם את האלהים.

תרשים: הממלכה המאוחדת ופיצולה

ירמיהו, בן ממלכת יהודה, הכריז על גאולתה של ממלכת ישראל, שבימיו כבר לא הייתה קיימת כישות מדינית.
הוא מבשר על שיבת גולי ישראל לארצם ועל הפיכתה של ירושלים, ציון, למרכז הדתי של יהודה וישראל.
תושבי ישראל גלו בידי אשור בשנת 721-2 לפנה”ס, ואילו ירמיהו החל להינבא כשמונים שנה מאוחר יותר. 
יהודה שרדה בימיו כישות מדינית. 

גאולת ישראל

פסוקים א-ה

פירושי מילים והסברים

א כֹּה אָמַר יְהֹוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.
ב מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד: 
ג עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים:
ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ: 
ה כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ: 

רעיונות מרכזיים בפסוקים א-ה 
להמשך קריאה

קראו ירמיהו פרק לא, פסוקים א – ה; השתמשו בתנ”ך ללא פירושים. 

א כֹּה אָמַר יְהֹוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.
ב מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד: 
ג עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים:
ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן, נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ: 
ה כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ: 

1. מהם הרמזים לכך שהנבואה בפסוקים אלה מכוונת לממלכת ישראל?
2. מה עלה בגורלה של ממלכת ישראל? עיינו במלכים יז, פסוקים ה – ו?
3. באלו תחומים מתוארת גאולת ישראל? 

קראו ירמיהו פרק לא, פסוקים כח – כט; השתמשו בתנ”ך ללא פירושים. 

כח בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה: 
כט כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, כָּל הָאָדָם הָאֹוכֵל הַבֹּסֶר, תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו:

1. תארו והסבירו את המשל.
2. תארו והסבירו את הנמשל.
3. במה שונה תורת הגמול שמציג ירמיהו מזו שבספר שמות פרק כ, פסוקים ה – ו.
4. איך מסייע רעיון הגמול, השכר והעונש של ירמיהו לנסיונותיו להחזיר את העם בתשובה?

קראו ירמיהו פרק לא, פסוקים ל – לט; השתמשו בתנ”ך ללא פירושים

ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: 
לא לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם, בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהֹוָה: 
לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהֹוָה, נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: 
לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהֹוָה, כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי, לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם, נְאֻם יְהֹוָה, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד: 
לד כֹּה אָמַר יְהֹוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה ,רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ: 
לה אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְהֹוָה, גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים: 
לו כֹּה אָמַר יְהֹוָה אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה, גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ  נְאֻם יְהֹוָה: 

1. מה עלה בגורלה של הברית שנכרתה בין ה’ לעם בסיני? העתיקו את הפסוק המתאים.
2. במה שונה הברית החדשה מהברית שנכרתה בסיני? הביאו שתי דוגמאות לכך.
3. איך מציג ה’ את עצמו בפסוק לד?
4. באלו תיאורים הלקוחים מתחום הטבע, משתמש ה’ להוכחת ניצחיותה של הברית החדשה?