בראשית פרק כז – שיעור 3

שני השיעורים הראשונים בבראשית פרק כד פתוחים ללא תשלום, תוכלו להתרשם.

ברכת יצחק לעשיו; מילוט יעקב מנקמת עשיו

הפרק ו/או חלקים ממנו ניתנים להקרנה על לוח.

בראשית פרק כז 

שיעור 1  הכנות לגניבת הברכה, פרק כז פסוקים א – יז; למעבר לשיעור 1
שיעור 2  גניבת הברכה, פרק כז פסוקים יח – כט; למעבר לשיעור 2 
שיעור 3 ברכת יצחק לעשיו; מילוט יעקב מנקמת עשיו, פרק כז פסוקים ל – מו.

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– טקסט ופירושים (חלקית) 
– השיחה בין עשיו ליצחק כמחזה

למנויים בלבד 
♦  ברכת יצחק לעשיו 
♦  טקסט ופירושים
♦  סיכום תוכן
♦  השיחה בין עשיו ליצחק כמחזה
♦  תיאורו של יצחק בעת פגישתו עם עשיו.
♦  התיאור של עשיו בעת פגישתו עם יצחק
♦  משמעויות השם יעקב
♦  מילוט יעקב מנקמת עשיו
♦  התחבולה של רבקה להצלת יעקב מידי עשיו
♦  נספח – הדמויות בפרק כז 
♦  שאלות ודפי עבודה

ברכת יצחק לעשיו

טקסט ופירושים

פסוקים ל – מו

ל וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, וַיְהִי אַךְ יָצֹא  יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו, וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ
לא וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים, וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו: יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: 
לב וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו מִי אָתָּה? וַיֹּאמֶר: אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו: 
לג וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר: מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד, וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וָאֲבָרֲכֵהוּ, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: 
לד כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד, וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי: 
לה וַיֹּאמֶר: בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: 
לו וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם: אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר: הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: 

להמשך קריאה

השיחה בין עשיו ליצחק כמחזה

פסוקים ל – מ

עם יציאתו של יעקב, בתזמון מדוייק, נכנס עשיו לאהל יצחק עם המטעמים שהכין מצידו.

בדו השיח שמתרחש משתתפים שלושה: יצחק, עשיו והמספר המתערב ומסביר.

עשיו:
“יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ, בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ (על מנת שתברך אותי)”.

יצחק (מזועזע):
“מִי אָתָּה”?

עשיו:
“אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו”.

המספר מתאר את ההלם והפחד של יצחק:
“וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד”. 

יצחק (בפחד ובתדהמה): “מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד, וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא, וָאֲבָרֲכֵהוּ, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה”. 
        יצחק שואל לזהותו של המתחזה, אבל אינו מטיל בו קללה, אלא מחזק את ברכתו: “גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה”. 

המספר: “כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד”. 

עשו בתחינה:
“בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי”. 

יצחק מבין מה שאירע:
“בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ”.

עשו מאשים:
“הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם: אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי!”
עשיו מאשים את יעקב במזימה כפולה. לקח את בכורתו (פרק כה) ועתה גנב את ברכתו. 

עשו מתחנן ומצפה לקבל ברכה מאביו:
“הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה”.

יצחק אובד עצות, נבוך; הרי בירך את יעקב בכל, כמפורט למעלה בברכה:
“וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי?”  

עשו מתעקש ובוכה:
“הַבֲרָכָה אַחַת הִיא לְךָ אָבִי? בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי!”,

המספר: “וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ”.

הברכה לעשו 

להמשך קריאה