בראשית פרק כז – יעקב וגניבת הברכה

סיפורי האבות 

לחטיבה עליונה ולבגרות

לכיתות ב – ג היכנסו כאן.

פרק כז מרבה בדיאלוגים, והדבר מאפשר ללמוד את הפרק בדרך ההמחזה.
הדיאלוג מתרחש כאילו בזמן אמת, והאירוע נדמה כחי מול עיני הלומד.

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מצג/מבוא
– יצחק ועשו

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  מצג/מבוא
♦  יצחק ועשו
♦  יעקב משתף פעולה עם אמו לגניבת הבכורה מעשו
♦  ברכת יצחק ליעקב המחופש לעשו |
♦  חשדנותו של יצחק
♦  המחזת השיחה בין יצחק ליעקב 
♦  הברכה ליעקב
♦  המחזה: ברכת יצחק לעשו
♦  הברכה לעשו 
♦  השם יעקב
♦  רבקה ממלטת את יעקב מיד עשו
♦  הדמויות בפרק ומערכת היחסים במשפחה: 
   יצחק, רבקה, יעקב, עשו 

פירושי מילים והסברים

לקבלת פירוש הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל, וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: 
ב וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: 
ג וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד: 
ד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת: 
ה וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ. וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא: 
ו וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר: 
ז הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה, וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְהוָֹה לִפְנֵי מוֹתִי: 
ח וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ: 
ט לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים, וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב: 
י וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ: 
יא וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ: הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק
יב אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה: 
יג וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ: עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי: 

מצג/מבוא

פסוק א¹

"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת".

המידע בפסוקית זו חשוב להבנת ההתרחשויות בהמשך.
א. יצחק זקן.
ב. ראייתו כבדה, לקוייה עד שאיננו יכול לזהות אנשים. 

יצחק ועשו

פסוקים א² – ד

יצחק הזקן הזמין אליו את עשו בנו הבכור לברכו לפני מותו; עשו התייצב אצל אביו:
יצחק: "בְּנִי"!
עשיו: "הִנֵּנִי". 
יצחק: "הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי 
וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ, תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד,
וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים, כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי, וְאֹכֵלָה, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת".

יצחק הזקן יודע שאינו יודע מתי ימות, ולכן הוא מזדרז לברך את בנו הבכור. ברכת אבות לבניהם סמוך למותם הייתה נוהג מקובל (יעקב ברך את בניו; משה ברך את העם לפני היפרדו מהם).
כבר בפרק כה נודע לנו שיצחק אהב את עשו: "כִּי צַיִד בְּפִיו".
עתה הוא מבקש מעשו לצאת לשדה, לצוד ציד ולהכין מטעמים עבורו כדי שיברך אותו לפני מותו.

יעקב משתף פעולה עם אמו לגניבת הבכורה מעשו

פסוקים ה – יז

: