אברם ושרי במצרים פירושים, סיכום ותוכן, דמותו של אברם בפרק; העשרה – בצורת, מוהר, “כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ”.
למעבר לפרק יב פסוקים א-ט: “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ” היכנסו כאן
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקית)
– בצורת ורעב בכנען
– בקשת אברם: “אִמְרִי נָא, אֲחֹותִי אָתְּ”
למנויים בלבד
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ בצורת ורעב בכנען
♦ בקשת אברם: “אִמְרִי נָא, אֲחֹותִי אָתְּ”
♦ מוהר
♦ התערבות ה’, ענישת פרעה
♦ “אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ” – איך מוגדרת אישה יפה בתנ”ך
♦ מעשה אבות – סימן לבנים
♦ ניסיון שני לאברם
♦ דמותו של אברם בסיפור הירידה למצרים
– האם הפקיר את אשתו?
– האם שיקר?
– איך זה שאברהם נושא לאישה את אחותו?
♦ הסיפור במבחן המציאות
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות
י וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.
יא וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ: הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ.
יב וְהָיָה, כִּי יִרְאוּ אֹותָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ: “אִשְׁתּוֹ זֹאת”. וְהָרְגוּ אֹותִי, וְאֹותָךְ יְחַיּוּ.
יג אִמְרִי נָא, אֲחֹותִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
|
בצורת ורעב בכנען עוד לפני בעיות האקלים שבימינו, סבלה ארץ ישראל מבצורות שנגרמו בעקבות עצירת גשמים. האדמה לא הצמיחה יבול, והמצב התדרדר לעיתים לכדי רעב. הרעב הניע אנשים, במיוחד רועי צאן, לעקור ממקומם בחיפוש אחר מקורות מחייה (יעקב ובניו ירדו למצרים; משפחת אבימלך הלכה למואב (מגילת רות) ועוד. |
בקשת אברם: “אִמְרִי נָא, אֲחֹותִי אָתְּ”
לפני הגיעם למצרים פנה אברם לאשתו בבקשת עזרה. הוא ציין את דבר יופיה הרב שעלול להוות לו מכשול.
אברם חשש שהמצרים יחמדו את שרי עקב יופייה, ויהרגו אותו, בעלה, כדי שלא יעמוד בדרכם (הסבר בהמשך).
יופיה של שרה: “הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ”.
החשש של אברם: “וְהָיָה, כִּי יִרְאוּ אֹותָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ: “אִשְׁתּוֹ זֹאת”. וְהָרְגוּ אֹותִי, וְאֹותָךְ יְחַיּוּ”.
הפתרון שהציע אברם: “אִמְרִי נָא, אֲחֹותִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ”.
שימו לב לבקשה המעודנת: “אִמְרִי נָא, אֲחֹותִי אָתְּ”, המנוסחת בלשון שירית תקבולת וחריזה.
“לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ
וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ”
אם שרי תשתף פעולה עם אברם הוא יינצל (ראו הרחבה בהמשך).
למרבה הצער, אברם ושרי לא נתקלו במצרי הפשוט, כפי שחשש אברם, אלא בשרי מצרים בכבודם ובעצמם. מכאן התהליך היה חד וברור:
“וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה”. שרי מצרים המתלהבים שבחו את יופייה של שרי לפני פרעה: “וַיְהַלְלוּ אֹותָהּ אֶל פַּרְעֹה”.
והתוצאה: “וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה”. הבניין הכבד “וַתֻּקַּח”, מעיד על כפייה, להעיד שאילצו אותה לכך.
וַיִּרְאוּ ⇐ וַיְהַלְלוּ ⇐ וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה.
ושרי מה היא אומרת?