בראשית יב: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
 פירושי מילים והסברים (חלקית)
“לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”
– הציווי
– השכר
– הציות
– גילו של אברם
– הנילווים אל אברם
פערי מידע בסיפור המקראי

למנויים בלבד

פרק יא פסוקים כו-לב 
♦  פירושי מילים והסברים; סיכום, תוכן
♦  תרשים משפחתו של אברם
♦  מידע מקדים אודות אברם בבראשית יא 
♦  תרח ומשפחתו במסעם לארץ כנען
♦  סרטון מצגת – מפת ההליכה לארץ כנען

פרק יב פסוקים א-ט
♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
– הציווי
– השכר
– הציות
– גילו של אברם
– הנילווים אל אברם
♦  פערי מידע בסיפור המקראי
♦  מדרשים – איך ומתי הכיר אברם את ה'?
♦  אבותינו הנוודים – מדוע נודדים?
♦  מסעותיו של אברם בארץ כנען 
♦  מה ידוע לנו על ארץ כנען בימי אברהם?
♦  מעשה אבות סימן לבנים
♦  תעבורה ותחבורה בימי אברהם

להמשך קריאה

פרק יב: “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ”

הקדמה קצרצרה

אברהם הוא העברי הראשון. אחד ההסברים לכנוי שהוא הגיע מעבר הנהר (פרת, או הירדן). 
המילה יהודי מאוחרת הרבה לימי אברהם, הוא נגזר משמו של שבט יהודה, שהפך למלכות יהודה אחרי פילוג המלוכה.
השם יהודי מופיע בתנ"ך סמוך לחורבן הבית הראשון, והוא רווח מאז ימי בית שני.
הדורות שקדמו לאברהם  מכונים: אנושות, עמים, שבטים.
התורה והמצוות נתנו מאוחר יותר ליוצאי מצרים תחת מנהיגותו של משה. 
אברהם מכונה אברם בפרקים יא-טז עד שה' שינה את שמו לאברהם. 
מתי חי אברם?
אין מידע ודאי. משערים, שאברם חי לערך במאה ה-18 לפני הספירה. כלומר כשלושת אלפים ושמונה מאות שנה לפני ימינו.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. 
ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה. 
ג וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

 ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. 

להמשך קריאה

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ

סיפורו של אברהם פותח בציווי אלהי. 

הציווי 
ה' ציווה על אברם לעזוב את מקום מגוריו ואת משפחתו המורחבת וללכת לארץ לא נודעת: 
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".

הניתוק מכור מחצבתו מגולם בשלושה כינויים שיוצרים הדרגתיות מהפרט אל הכלל, מהרחוק אל הקרוב.
מֵאַרְצְךָ – כינוי כללי ורחב ⇐ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ – המשפחה המורחבת, השבט ⇐  וּמִבֵּית אָבִיךָ – המשפחה המצומצמת (כוללת את אביו וביתו).

השכר 
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל 
וַאֲבָרֶכְךָ
וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ 
וֶהְיֵה בְּרָכָה. 
וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹור, 
וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. 

נשים לב לריבוי מילת ברכה. בעולם התנ"ך למילה היוצאת מהפה היה כוח מאגי, הגייתה גורמת למימושה.
כך גם לגבי קללה, ממנה פחדו קדמוננו מאד.

הציות

אברם ציית באופן מיידי: 
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה".

נשים לב לתיאור נטול הרגשות והמחשבות. אדם מצווה להתנתק מביתו, משפחתו, חבריו, וללכת אל הלא נודע;
מה חשב? מה חש? חששות, פחדים, התלהבות, אם אכן היו כאלה (חשבו על אפשרויות אחרות), טמונים בחור אפל.
ה' ציווה, ואברם ציית!!!

כאן אנו למדים כלל חשוב של הסיפור המקראי:

והנה דוגמה נוספת לפער של מידע בפרקנו:

להמשך קריאה