פירושים, סיכום ותוכן, לחטיבה עליונה ובגרות, מפה ותרשים, העשרה, פערי מידע, מדרשים, כולל פרק יא פסוקים כו-לב.
"לֶךְ לְךָ" -ה' מצווה על אברהם לצאת מחרן לארץ כנען
למעבר לבראשית לכיתות א – ג היכנסו כאן
ד"ר חיה שרגא בן איון, מורה, מרצה וחוקרת תנ"ך; בעלת ניסיון רב בהכשרת מורים להוראת התנ"ך (בכל כיתות הלימוד).
הקמתי את אתר קסם התנ"ך על מנת לקרב תלמידים למקצוע התנ"ך ולהעניק למורים כלים להוראה חווייתית, מעשירה ובגובה העיניים.
באתר תוכן מקורי ובלעדי המבוסס על ידע אקדמי וניסיון בשטח – ללא שימוש בבינה מלאכותית (AI)
בהתאמה לתכנית הלימודים הממלכתית.
למורים – חיסכון בזמן
מערכי שיעור, פירושים מגוונים
דפי עבודה, שאלות
הצעות לפעילות יצירתית
לתלמידים – מתכון להצלחה
סיכומים איכותיים
הסברים בגובה העינים
שאלות ותרגול
שימו לב:
• נפתח בפסוקים האחרונים של פרק יא פסוקים כו-לב: מידע מקדים על אברם.
• נמשיך בפרק יב פסוקים א-ט: “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”.
• להמשך הפרק ולמעבר לפרק יב פסוקים י-כ אברהם ושרי במצרים – לחצו כאן
תוכן העניינים
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
פירושי מילים והסברים (חלקית)
“לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ”
– הציווי
– השכר
– הציות
– גילו של אברם
– הנילווים אל אברם
פערי מידע בסיפור המקראי
למנויים בלבד
פרק יא פסוקים כו-לב
♦ פירושי מילים והסברים; סיכום, תוכן
♦ תרשים משפחתו של אברם
♦ מידע מקדים אודות אברם בבראשית יא
♦ תרח ומשפחתו במסעם לארץ כנען
♦ סרטון מצגת – מפת ההליכה לארץ כנען
פרק יב פסוקים א-ט
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק
♦ "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"
– הציווי
– השכר
– הציות
– גילו של אברם
– הנילווים אל אברם
♦ פערי מידע בסיפור המקראי
♦ מדרשים – איך ומתי הכיר אברם את ה'?
♦ אבותינו הנוודים – מדוע נודדים?
♦ מסעותיו של אברם בארץ כנען
♦ מה ידוע לנו על ארץ כנען בימי אברהם?
♦ מעשה אבות סימן לבנים
♦ תעבורה ותחבורה בימי אברהם

פרק יב: “לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ”
הקדמה קצרצרה
אברהם הוא העברי הראשון. אחד ההסברים לכנוי שהוא הגיע מעבר הנהר (פרת, או הירדן).
המילה יהודי מאוחרת הרבה לימי אברהם, הוא נגזר משמו של שבט יהודה, שהפך למלכות יהודה אחרי פילוג המלוכה.
השם יהודי מופיע בתנ"ך סמוך לחורבן הבית הראשון, והוא רווח מאז ימי בית שני.
הדורות שקדמו לאברהם מכונים: אנושות, עמים, שבטים.
התורה והמצוות נתנו מאוחר יותר ליוצאי מצרים תחת מנהיגותו של משה.
אברהם מכונה אברם בפרקים יא-טז עד שה' שינה את שמו לאברהם.
מתי חי אברם?
אין מידע ודאי. משערים, שאברם חי לערך במאה ה-18 לפני הספירה. כלומר כשלושת אלפים ושמונה מאות שנה לפני ימינו.
פירושי מילים והסברים
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות
א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.
ב וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה.
ג וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט, וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.
לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ
סיפורו של אברהם פותח בציווי אלהי.
הציווי
ה' ציווה על אברם לעזוב את מקום מגוריו ואת משפחתו המורחבת וללכת לארץ לא נודעת:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".
הניתוק מכור מחצבתו מגולם בשלושה כינויים שיוצרים הדרגתיות מהפרט אל הכלל, מהרחוק אל הקרוב.
מֵאַרְצְךָ – כינוי כללי ורחב ⇐ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ – המשפחה המורחבת, השבט ⇐ וּמִבֵּית אָבִיךָ – המשפחה המצומצמת (כוללת את אביו וביתו).
השכר
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל
וַאֲבָרֶכְךָ
וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ
וֶהְיֵה בְּרָכָה.
וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹור,
וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
נשים לב לריבוי מילת ברכה. בעולם התנ"ך למילה היוצאת מהפה היה כוח מאגי, הגייתה גורמת למימושה.
כך גם לגבי קללה, ממנה פחדו קדמוננו מאד.
הציות
אברם ציית באופן מיידי:
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה".
נשים לב לתיאור נטול הרגשות והמחשבות. אדם מצווה להתנתק מביתו, משפחתו, חבריו, וללכת אל הלא נודע;
מה חשב? מה חש? חששות, פחדים, התלהבות, אם אכן היו כאלה (חשבו על אפשרויות אחרות), טמונים בחור אפל.
ה' ציווה, ואברם ציית!!!
כאן אנו למדים כלל חשוב של הסיפור המקראי:
פערי מידע בסיפור המקראי הסיפור התנ"כי רווי פערים, חורים שחורים שמעלימים מאיתנו מידע. א. המספר המקראי מתמקד רק בעיקר, במה שחשוב לו ב. המידע החסר גורם לקורא לחשוב ולשאול את עצמו ג. אגדות חז"ל והמדרשים ממלאים את הפערים האלה. |
והנה דוגמה נוספת לפער של מידע בפרקנו:
