בראשית פרק יא – מגדל בבל ובלילת הלשונות

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– פירושי מילים והסברים (רק עד פסוק ד)
– מצג
– בניית העיר והמגדל
– אבנים ולבנים
– מהו מגדל?
– בוני המגדל צפו לו תפקיד כפול

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  מצג
♦  בניית העיר והמגדל
♦  אבנים ולבנים
♦  מהו מגדל?
♦  בוני המגדל צפו לו תפקיד כפול
♦  תגובת ה’ לבניית העיר והמגדל
♦  יחס הפרשנות לבוני המגדל
♦  האנושות חטאה
♦  האנושות לא חטאה
♦  מדוע התנגד ה’ למיזם?
♦  יתרון הפיזור לאנושות
♦  מיתוס אטיולוגי
♦  מסר ולקח לימינו
♦  מבנה הסיפור בפרק יא
♦  השוואה בין הגירוש של האדם מגן עדן לפיזור האנושות
♦  אמצעים אמנותיים 
♦  פיתוח שיחה בנושאי אקטואליה
♦  ומה מסופר במיתוסים של המזרח קדום
♦  מדרש תמונה
♦  התדרדרות האנושות

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.  
ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  
ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  
ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.

מצג

פסוקים א-ב
האנושות דיברה ב’שפה אחת’: “וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים”.
לא ידוע באיזו שפה מדובר. רוב הבלשנים מאמינים שהלשונות התפתחו משפה אחת משותפת.

האנושות בהתהוותה הייתה נוודית, ובשלב מסויים הם עברו לישיבת קבע בבקעה בארץ שנער שבאזור בבל:
“וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם”.

בניית העיר והמגדל

פסוקים ג-ד

עם המעבר לישיבת קבע למדו האנשים לייצר לבנים ולבנות בתים (בניגוד לאהלים שישבו בהם בעת הנדידה): 
“וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן, וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר”.  

בשלב מסוים החליטו האנשים לבנות עיר ומגדל: “וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל”.

מהו מגדל?
מגדל, בתקופת התנ”ך, הוא מבנה שמיועד לתצפית ולשמירה בשטחים חקלאיים, וגם להגנה כחלק מביצורי חומות עיר.

המגדל שבו מדובר, הוא גבוה מאד ובלשון הגזמה: “רֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם”.. 
בלשון דומה תיארו מרגלי משה את הערים המבוצרות בארץ כנען: “עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם” (דברים א כח).

על מבנים כאלה ברחבי המזרח הקדום ראו בהמשך הפרק.

בוני המגדל צפו לו תפקיד כפול: 

א   להאדיר את שמם: “וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם”, כמקובל בעולם העתיק,
מפעלי בנייה והקמת מצבות האדירו את בוניהם. בנוסף למצבות האלה נהגו מלכי מסופוטמיה לפאר את שמם ואת מפעלי הבנייה שלהם על חותמות גליל וטבלאות חימר.

ב   לשמש כמגדלור על פני הסביבה; ציון דרך, שלא יאבדו את דרכם, ולא יתפזרו:
“פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ”.  

תגובת ה’ לבניית העיר והמגדל