בראשית כד – עבד אברהם, יצחק ורבקה

ללימוד ולהוראת בראשית פרק כד לכיתות ב-ג היכנסו כאן

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מצג
– שליחותו של העבד
– השיחה בין אברהם לעבדו

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  תוכן הפרק
♦  מצג
♦  שליחותו של העבד
– השיחה בין אברהם לעבדו
   – מדוע התנגד אברהם לקחת אישה לבנו מבנות כנען?
♦  היציאה לדרך וההגעה ליעד
– בחירת המקום והזמן
♦  עבד אברהם ורבקה
– אות וסימן
– ליד המעיין, הפגישה עם רבקה
♦  נישואים פוליגמיים – בֵּית האֵם ותפקיד האח
♦  לבן, אחי רבקה ועבד אברהם
♦  העבד בבית משפחת רבקה
♦  מוהר ונישואין
– פרידת רבקה ממשפחתה
♦  משפחה אמידה ומבוססת כלכלית
♦  רבקה ויצחק
♦  נישואין בתקופת התנ”ך
♦  הדמויות בפרק – איפיון ישיר ואיפיון עקיף
– עבד אברהם, רבקה ולבן.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

 וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָֹה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל: 
ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ, זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי: 
ג וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָֹה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: 
ד כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: 
ה וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: 
ו וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: 
ז יְהוָֹה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם: 
ח וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ, וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה: 
ט וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה:
י וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר: 
יא וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם, לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁואֲבֹת: 
יב וַיֹּאמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם: 
יג הִנֵּה אָנֹכִי נִיצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹוצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: 
להמשך קריאה

מצג
פסוק א 

“וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָֹה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל”.
המידע הזה חשוב להבנת אירועי הפרק. 
אברהם היה זקן מאד ודאג לשידוך מתאים לבנו יצחק.
ציון עושרו של אברהם מסביר איך הוא יכול היה לשלוח עשרה גמלים עמוסי כל טוב למצוא אישה לבנו בארם נהרים הרחוקה.

שליחותו של העבד

פסוקים ב – ט 

אברהם פנה לעבדו הזקן הממונה על כל משק ביתו: “זְקַן בֵּיתוֹ הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ”. זקן מסמל בתנ”ך אדם בעל ניסיון וידע. 
תיאור זה מסביר מדוע סמך עליו אברהם שיידע לבצע כראוי את השליחות שעמד להטיל עליו, למצוא אישה לבנו, יצחק. 

במהלך כל הפרק העבד אינו מופיע בשמו. בפרק טו, ב הוא מוזכר פעם יחידה בשמו אֱלִיעֶזֶר, שמוצאו מדמשק, והוא מכונה “בֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי”.

השיחה בין אברהם לעבדו

אברהם דרש מעבדו להישבע שלא ישיא את בנו לאישה כנענית מבנות הארץ: “אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ”. 
בתקופת התנ”ך ההורים היו אלה שקבעו מי יהיו בני הזוג של בניהם. לעיתים כשהחתן והכלה עוד היו רכים בשנים.

השבועה לוותה בהנחת ידו של העבד תחת ירך אברהם: “שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי”.
הנחת היד תחת הירך בעת שבועה היה מנהג עתיק בישראל. 
אזור זה מסמל גם את איבר הפריון הגברי, וכך נקראים צאצאים, ‘יוצאי ירך’.

אברהם דרש מעבדו ללכת לארצו ולמשפחתו ולהביא משם כלה לבנו:
“כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק”.

העבד שאל מה יקרה אם האישה המתאימה תסרב ללכת לארצו של אברהם, האם ישיב את יצחק לארץ מוצאו של אברהם?
“אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם”?

אברהם נחרד מהאפשרות הזאת והזהיר את העבד:
“הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה”.
אברהם הביע תקווה שה’ ינחה את העבד למצוא את האישה הראויה, אך “אִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ”. יהייה העבד פטור משבועתו: “וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת”.
בסיום דבריו חזר אברהם על אזהרתו:
“רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה”.

כאן הסתיימה השיחה, העבד נשבע. “וַיָּשֶׂם הָעֶבֶד אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ אַבְרָהָם אֲדֹנָיו וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה”.

מדוע התנגד אברהם לקחת אישה לבנו מבנות כנען?

אל תתבלבלו! בימי אברהם לא היה קיים המושג יהודי ולא יהודי.
מבחינה זו בנות כנען היו דומות לבנות משפחת אברהם שבארם נהרים.
אברהם נהג כדרך המשפחות הפטריארכליות, השבטיות, להעדיף בת משפחה.
אולי בשל החשש שאישה מתרבות אחרת עלולה להשפיע על בני הבית ולשנות את מנהגיהם ואורחות חייהם.

היציאה לדרך וההגעה ליעד
להמשך קריאה