במדבר פרק כב – בלק, בלעם, האתון ומלאך ה’

שימו לב!
פרקים כב-כד עוסקים שלושתם בבלק ובלעם ובניסיון להטיל קללה בישראל.

הסיפורים רוויים כישוף וקסמים, והם משפיעים קסם רב על הקורא בן ימינו. המגלה עולם שונה משלנו, ועם זאת גם דומה.
האם תוכלו למצוא בדברים מסויימים דמיון לימינו?

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית
  – פירושי מילים והסברים (חלקי)
  – הקדמה קצרה 
  – בלק בן ציפור מלך מואב פועל להסרת האיום הישראלי
  – המסר של בלק לבלעם 

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום הפרק
♦  סרטון מצגות
♦  הקדמה קצרה 
♦  בלק בן ציפור מלך מואב פועל להסרת האיום הישראלי
♦  המסר של בלק לבלעם 
♦  בלעם והמשלחת הראשונה של בלק מלך מואב
   – בלעם וה’
♦  בלעם והמשלחת השנייה של בלק מלך מואב
   – מדוע  אלהים אישר לבלעם בסופו של דבר ללכת עם שליחי בלק?
♦  בלעם, האתון ומלאך ה’
   – מדוע כעס ה’ על בלעם? הרי התיר לו ללכת?
   – האתון ומלאך ה’
   – הדו-שיח בין בלעם לאתון
   – מלאך ה’ ובלעם
♦  המפגש בין בלק מלך מואב לבלעם
♦  המבנה הספרותי אמנותי של פסוקים כח-ל 
♦  לקחי הסיפור

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ: 
ב וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי: 
ג וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב  מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 
ד וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ,  כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה, וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא: 
ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי: 
ו וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי,אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ, כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר . 
ז וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק: 
ח וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָֹה אֵלָי וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם: 
ט וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר: מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ: 

להמשך קריאה

הקדמה קצרה 

פסוק א

בפרק הקודם, במדבר פרק כא פסוקים כא-כה, סופר על בקשת ישראל לעבור בארצו של סיחון מלך האמורי.
סיחון סירב לבקשה ואף יצא למלחמה בישראל. סופו שנוצח, וישראל ירשו את ארץ האמורי מנחל ארנון עד נחל היבוק, גבולם עם בני עמון. 
לאחר מכן הגיעו ישראל לגבול מואב, חנו בערבות מואב, מול יריחו שבצדו המערבי של הירדן:
“וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ”.

מידע זה חשוב להבנת האירועים בפרק.

בלק בן ציפור מלך מואב פועל להסרת האיום הישראלי

פסוקים ג-ו

המואבים נבהלו ופחדו מהישראלים שחנו בגבולם: “עַרְבוֹת מוֹאָב”.
מלך מואב חשש שישראל יגזלו וישמידו את כל העומד בדרכם כשור האוכל ומכלה את עשב השדה:
“עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה”. 
הוא החליט להחליש את הישראלים באמצעות קללות 
למימוש מטרתו הוא שלח שליחים לשכור את שירותיו של בלעם בן בעור מכשף/קוסם ידוע שגר בפתור.

על תפקיד הקללה בעיתות מלחמה ראו פרק כג, בהמשך הסיפור על בלעם.

המסר של בלק לבלעם 

הדברים ששם בלק בפי שליחיו:

הצגת הבעיה: ישראל, היוצא ממצרים, הוא רב ועצום. בהגזמה הוא מתאר איך הם מכסים את כל הארץ, והם יושבים מול מואב:
“הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵׁב מִמֻּלִי”.
הבקשה: בלעם יקלל את ישראל:
“לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי”.
חנופה והתרפסות: בלעם הרי ידוע כמי שקללותיו, כמו ברכותיו, מתקיימות:
“כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר”.

מלך מואב מקווה שבאמצעות הקללות ישראל ייחלשו, ומואב יוכלו לגרשם: “אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ”.

בלעם והמשלחת הראשונה של בלק מלך מואב 

להמשך קריאה