במדבר פרק יא – תבערה וקברות התאווה

תוכן העניינים בפרק

להתרשמות מתוכני הפרק 
–  פירושי מילים והסברים (חלקית)
–  תלונה, אש ותבערה

למנויים בלבד

♦  ​פירושי מילים והסברים
♦  ​סיכום, תוכן הפרק
♦  ​תלונה, אש ותבערה
– התאווה לבשר
– מָּן, מהו? 
♦  ​תלונת משה על קושי בהנהגת העם
♦  ​פתרון הבעיות
– פתרון המצוקה של משה
– פתרון מצוקת העם
♦  ​האצלה מרוחו של משה על שבעים הזקנים
– רוח ה’
♦  התנבאות מהי?
♦  אלדד ומידד מתנבאים במחנה
♦  אכילת שלווים וקברות התאווה
♦  דיון

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות. 

א וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנֲנִים רַע בְּאָזְנֵי יְהוָֹה, וַיִּשְׁמַע יְהוָֹה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהֹוָה
וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה : 
ב וַיִּצְעַק הָעָם אֶל משֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל יְהֹוָה וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ: 
ג וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהוָֹה: 
ד וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר: 
ה זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם, אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים: 
ו וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ: 
ז וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח: 
ח שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן: 
ט וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו: 
י וַיִּשְׁמַע משֶׁה אֶת הָעָם בֹּוכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו, אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּחַר אַף יְהוָֹה מְאֹד וּבְעֵינֵי משֶׁה רָע: 
יא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהֹוָה לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי: 
יב הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה? אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ? כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו: 
יג מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה כִּי יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר תְּנָה לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה : 
יד לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי: 
טו וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי: 
טז וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: 
יז וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ: 
יח וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי יְהֹוָה לֵאמֹר: מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר כִּי טוֹב לָנוּ בְּמִצְרָיִם וְנָתַן יְהוָֹה לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם: 
יט לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן, וְלֹא יוֹמָיִם, וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים, וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם: 
כ עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת יְהוָֹה אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם: 
להמשך קריאה

תלונה, אש ותבערה

פסוקים א-ג

בפסוקים אלה מופיעה נוסחה קבועה המאפיינת את מערכת היחסים בין העם לה’:
תלונה, עונש, צעקה ישועה.
משה משמש בתהליך הזה בתפקיד מתווך. 

תלונה: “וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנֲנִים רַע בְּאָזְנֵי יְהוָֹה”.
מהות התגובה איננה מפורטת, אך הנלמד ממנה שהעם מביע אי שביעות רצון מתנאי חייהם במדבר.
תגובה ה’: “וַיִּשְׁמַע יְהוָֹה וַיִּחַר אַפּוֹ”.
ה’ מגיב בזעם, הביטוי הציורי וַיִּחַר אַפּוֹ, מבטא כעס כאילו עשן כבתנור עולה מאפו של ה’.
ביטוי זה חוזר פעמים רבות בתנ”ך לתיאור כעסו של ה’. 
ענישה: “וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ יְהֹוָה וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה”.
ה’ משלח אש בקצה המחנה.
האש האוכלת אף היא ביטוי ציורי, מטפורי. האש מכלה כל מה שבדרכה, היא כמי שאוכל כל מה שמונח לפניו.
צעקה: “וַיִּצְעַק הָעָם אֶל משֶׁה”.
העם ביקש את עזרת משה.
ישועה: “וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה אֶל יְהֹוָה וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ”.
משה התפלל לה’, ובעקבות תפילתו דעכה האש.

המקום נקרא על שם האירוע בשם: “תַּבְעֵרָה, כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְהוָֹה”.

התאווה לבשר

פסוקים ד-ו

להמשך קריאה