במדבר פרק יד – מרגלים ומעפילים

פרק יד הוא המשכו הישיר של פרק יג.

נושאים מרכזיים בפרק

⇐ מרד העם בעקבות דברי המרגלים
⇐ משה סנגורם של ישראל
⇐ ארבעים שנות נדודים במדבר ויותר מכך
⇐ תבוסת המעפילים 

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית
–   פירושי מילים והסברים (חלקי)
–   תלונות בני ישראל בתגובה לדיווח המרגלים

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים 
♦  סיכום
♦  סרטון מצגות
♦  מרד העם בעקבות דברי המרגלים
   – תגובת ה'
   – משה
   – סליחה חלקית ועונש קשה 
♦  כישלון המעפילים לכבוש את הארץ 
♦  מטרת הסיפור בפרקים יג – יד
♦  דמויות בפרק
   – העם 
   – משה 
   – אלהים 
–  המרגלים 
♦  השוואה עם גרסת הריגול בספר דברים
♦  מעפילים אז והיום
♦  פינת הלשון ואמצעים אמנותיים 
♦  חשיבה יצירתית – שאלות לדיון

אחרי המסקנות השליליות של המרגלים לגבי כיבוש הארץ, הכריז העם למרד על ה' ועל משה. 
הם קראו לבחירת מנהיג חדש שיחזירם למצרים.
לא עזרו תחנוניהם של כלב בן יפונה ויהושע בן נון, לשכנע את העם לחזור בהם.
על התוצאות הקשות של המרד, ועל הניסיון הכושל של העם לכבוש את ההר נלמד בהמשך הפרק.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא: 
ב וַיִּלֹּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה: לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ: 
ג וְלָמָה יְהֹוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב; נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז, הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה: 
ד וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה: 
ה וַיִּפֹּל משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 
ו וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם: 
ז וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד: 
ח אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהֹוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: 
ט אַךְ בַּיהוָֹה אַל תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָֹה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם: 
י וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים, וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: 
יא וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה  עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ: 
יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ: 
יג וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוָֹה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ: 
יד וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהֹוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה: 
טו וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: 
טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהֹוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר:

להמשך קריאה

מרד העם בעקבות דברי המרגלים

פסוקים א-יט

במחנה ישראל השתררה אווירת אבל בעקבות מסקנת המרגלים שהארץ אוכלת את יושביה:
"וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא".

תלונות
•  מוטב היה להם למות במצרים, או במדבר.
•  ה' מביא אותם לארץ בה יהרגו כל הגברים, והנשים והילדים ילקחו שלל.

קריאה למרד
•  לשוב למצרים: "הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה".
•  לבחור מנהיגות אחרת תחת משה ואהרן: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה".

משה ואהרן נפלו על פניהם לאות אבל, יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שנים מהמרגלים, קרעו את בגדיהם לאות אבל,
וניסו לשכנע את העם בטעותם.
שניהם טענו שהארץ טובה: "זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". מוטב לעם שלא ימרדו בה' על מנת שיבואו אל הארץ הטובה.
אין לפחד מיושבי הארץ, ישראל ינצחו אותם בקלות. 
לא זו בלבד שהעם לא השתכנע מדברי יהושע וכלב בן יפונה, הם רצו לרגום אותם באבנים. אז הופיע ה'.
"וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

תגובת ה' 
להמשך קריאה