יהושע פרק ג – נס מעבר הירדן

 לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים הצבועות כחול

 א וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּוקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁיטִּים, וַיָּבֹואוּ עַד הַיַּרְדֵּן, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִינוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹורוּ. 
ב וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹושֶׁת יָמִים וַיַּעַבְרוּ הַשּׁוֹטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה. 
ג וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: כִּרְאֹותְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִויִּם נֹושְׂאִים אֹותוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם
וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו. 
ד אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּידָּה. אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, 
כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. 
ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת. 
ו וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּוהֲנִים לֵאמֹור: שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם, וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם. 
ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵדְעוּן, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ. 
ח וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן-הַבְּרִית לֵאמֹר: "כְּבוֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹודוּ. 
ט וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: גּוֹשׁוּ הֵנָּה: וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. 

להמשך קריאה

נושאי הפרק יהושע פרק ג

פתיחה (פסוק א) 
"וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹורוּ". מחנה ישראל יצא ממקום
חנייתם בשיטים אל שפת הירדן, שם הם שהו עד לחציית הירדן (ראו מפה בהמשך).

ההכנות למעבר הירדן (פסוקים ב-ו)

בערב היום השלישי לחניית בני ישראל על גדות הירדן המזרחי, עברו שוטרי העם, הממונים על הסדר במחנה,
ונתנו לעם הוראות איך להתכונן למעבר הירדן שיחול למחרת: 
בראש המחנה ילכו הכוהנים והלוויים נושאי ארון ה', ומאחוריהם במרחק של אלפים אמה ייצעד העם. 
על העם נאסר להתקרב יתר על המידה לארון, בגלל קדושתו. 
הארון ומשרתי הקודש יהיו מורי הדרך שלהם. 

יהושע ציווה על העם: "הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת". 

המילה להתקדש, משמעה לפרוש, להיבדל, כלומר העם 'פורש' מהחולין (מחיי היום-יום) ומתנקה.
הרחיצה וניקיון הגוף הופכות את האדם לנקי, טהור ומקודש, וכך יהייה ראוי לחזות בניסים שה' עושה. 
גם לפני מעמד הברית בהר סיני נדרש העם להתקדש: "וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹותָם. וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם:
הֱיוּ נְכֹונִים לִשְׁלֹושֶׁת יָמִים… (שמות יט פסוקים יד-טו). 

להמשך קריאה