תהילים קלז: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל" געגועים לציון

← ← לנושא הבחירה לבגרות – שִׁיבַת צִיּוֹן

תהילים קלז 
תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
–  טקסט ופירושים (חלקית)
–  חלק ראשון 
   –  מבנה
   –  קינה

למנויים בלבד
♦  טקסט ופירושים
♦  חלק ראשון 
–  מבנה
–  קינה
–  שבועה
–  פינת הלשון
–  עיצוב אמנותי
♦  חלק שני
–  קריאה לנקמה
–  עיצוב אמנותי
♦  שאלות הכנה לבחינה 

טקסט ופירושים 
לקבלת הפירושים העבירו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ  תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:
להמשך קריאה
 
סוג המזמור – קינה לאומית.
כותרת – אין; מזמור נטול כותרת נקרא 'מזמור יתום'.
נושא המזמור – קינה וקריאה לנקמה.

משערים שהמזמור התחבר על ידי אחד הגולים בבבל. המשורר מדבר כביכול בשם הגולים.

במזמור שני חלקים
חלק ראשון פסוקים א -ו, קינה ושבועה.
חלק שני פסוקים ז – ח קריאה לנקמה. 

חלק ראשון 
מבנה פסוקים א – ו
הפסוקים מהווים  יחידה סגורה, הפותחת וסוגרת בשימוש בפועל 'זכר', ובאותו רעיון: 
פתיחה פסוק א – "….בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן".
סיום פסוק ו: "…אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי".

רגשות 
בפסוקים אלה מודגשת מצוקה רגשית בעקבות געגועים לציון שמתעצמים נוכח הבבלים הדורשים מהם לשיר משירי ציון.

קינה
פסוקים א – ד

בפסוקים אלה מקוננים גולי בבל בעצב ובבכי על ריחוקם מציון, ועל אי יכולתם לשמוח ולשיר את השירים
ששרו במקדש שבירושלים.
הקינה פותחת בקינת הגולים המצויים הרחק מציון/ירושלים. זכרונה של ציון מביא אותם לידי בכי:
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן".
העצב והמצוקה מתעצמים לא רק מחמת הריחוק מירושלים אלא בגלל דרישת האויבים לשעשע אותם בשירי המקדש שבציון:
"כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן".
על מנת להימנע מדרישת האויב תלו הגולים את כלי הנגינה שלהם על עצי ערבה גבוהים להסתירם: "עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ".
המשורר שם בפי הגולים שאלה רטורית: "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה עַל  אַדְמַת נֵכָר"? איך ניתן להעלות על הדעת לשיר את שירי ה' בגולה.

שבועה
להמשך קריאה