תהילים קד – מזמור הלל לבריאה ולטבע

⇐ מעבר לכל פרקי תהילים 

תוכן העניינים בפרק קד
להתרשמות חלקית מתוכני המזמור 
• הקדמה קצרצרה
• מזמור השמש לאחנאתון המצרי 
• אלהים – לבוש, בית, משרתים

למנויים בלבד
♦  הקדמה קצרצרה
♦  מזמור השמש לאחנאתון המצרי
♦  נושאים למיקוד
♦  טקסט ופירושים
♦  עיצוב אמנותי
♦  קישורים אסוציאטיביים
♦  שאלות הכנה לבחינה
♦  מבנה המזמור ונושאיו
   – אלהים – לבוש, בית, משרתים
   – ארץ ומים בריאה ותכלית
   – הצמחייה ותכליתה
   – שמש, ירח – יום ולילה
     זמן יום וזמן לילה
   – הים
   – תלות הנבראים באלוהים.
   – המשורר ואלהים – בנימה אישית
   – תפילה למיגור הרשעים.
   – מזמור קד בזיקה לסיפור הבריאה בבראשית א 

סוג המזמור: הלל, שבח לה'. 
נושא המזמור: שיר הלל לבריאה ולטבע. 
כותרת: מזמור יתום, נטול כותרת.

הקדמה קצרצרה 

מזמור קד הוא שיר הלל לאלהים ולטבע.
המזמור מתאר פריט אחר פריט את מעשה הבריאה, כמו ברשימה קטלוגית, אבל בשונה מרשימה הוא מעוצב אמנותית באופן מופלא. 
קיימת זיקה ברורה בין תיאורי הבריאה במזמור קד לסדר הבריאה בששת ימי בראשית.
במזמור שקעו שרידי מסורות עתיקות על בריאת העולם שאינם מופיעים בסיפור הבריאה בבראשית פרק א.

המעברים בין הנושאים נעשים פעמים רבות בדרך אסוציאטיבית כפי שיודגם בהמשך. 

מזמור השמש לאחנאתון המצרי
במאה ה 14 לפני הספירה מלך במצרים מלך שובר מוסכמות, שצמצם את פנתיאון האלים המצריים לאל אחד ראשי אל השמש (אתן).
הוא הקים בירה חדשה ומרכז דתי חדש. הרפורמה הדתית שלו לא האריכה ימים ונעלמה אחרי מותו.
אותו מלך כתב מזמור הלל לאתן, אל השמש, שדומה באופן מדהים למזמור קד. 
במאה ה 14 ישראל היו במקרה הטוב, שבטים נוודים, יש להניח שהמזמור של אחנאתון קדם למזמור קד. האם משורר תהילים העתיק/הושפע או שבמקרה יצר יצירה דומה. לזה לא נתייחס כאן.

איך נלמד את המזמור?
לפי חלוקה לנושאים; בכל נושא טקסט פירושים והסברים; מיקוד וניתוח של עיקרי הרעיונות; עיצוב אמנותי.

מבנה המזמור ונושאיו 

הפסוק הראשון והאחרון יוצרים מסגרת אחידה. המשורר פותח ומסיים באותה האמירה. המסגרת מעידה על אחדות המזמור ועל הנושא המרכזי לברך ולהלל את ה'.
פתיחה: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה" (פסוק א₁).
סיום: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה, הַלְלוּיָהּ" (פסוק לה₂).

פתיחה  פסוק א
פסוק א ₁ המשורר מצהיר על כוונתו לברך ולפאר את ה': "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה".
פסוק א ₂ בצמוד הוא פורץ בקריאת התפעלות כוללת: "יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ".
הוא מתאר את הופעתו המרשימה של האל; היופי והכבוד שאופפים אותו כמלבוש.

אלהים – לבוש, בית, משרתים

פסוקים ב – ד 

טקסט ופירושים
לקבלת הפירושים העבירו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ:
ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרֲתָיו אֵשׁ לֹהֵט:

שימו לב לדמיון של הטבע המתואר בפסוקים אלה ליסודות הבריאה הנזכרים בבראשית פרק א

איתני הטבע המתוארים בפסוקים אלה: אור, שמים, מים עליונים (עננים), רוח, אש משמשים כולם את ה': 

אור – בגד: "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" – האור עוטף את ה' כבגד.
שמים – בית: "נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה", השמים כאהל, שה' הציב למגוריו.
מים – תקרה: "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו". המים משמשים קורות תמך לחדרי הבית העליונים. 
עננים ורוח – מרכבה: "הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ" העננים משמשים כמרכבה, והרוח מסייעת בהולכה.
רוח ואש – משרתים: "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרֲתָיו אֵשׁ לֹהֵט" משרתי ה' הם רוחות ואש לוהטת. 

עיצוב אמנותי

תקבולות משלימות
עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה 
נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה

עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת
[עֹשֶׂה] מְשָׁרֲתָיו אֵשׁ לֹהֵט 
מלאך הוא שליח; מילה זו מקבילה למשרת בצלע השנייה. 
ניתן להסביר את הצלע  השנייה של התקבולת בשני אופנים: 
א. ה' עושה את מלאכיו (שליחיו) למהירים כרוח.
ב. ה' עושה את הרוחות למלאכיו, לשליחיו.

דימויים
כַּשַּׂלְמָה (כבגד),  כַּיְרִיעָה (כאהל, בית). 

ארץ ומים

פסוקים ה – יג
להמשך קריאה