שמות פרק טו – שירת הים ומי מרה

⇐ למעבר לספר שמות לכיתות ד לחצו כאן.

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– הקדמה קצרה
– פתיחה 

למנויים בלבד:

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  שירת הים
– הקדמה קצרה
– פתיחה 
– כוחו של ה' והניצחון המוחץ על המצרים
– אמצעי הלחימה של ה'
– האויב המצרי
– עליונותו של ה'
– התכנית האלהית – הבאת העם לארץ המובטחת 
– הפחד שתוקף את עמי האזור
♦  אמצעים לשוניים-אמנותיים בשירת דבורה 
♦  מרים הנביאה ונשות ישראל יוצאות בתופים ובמחולות
♦  מי מרה – תלונות ונס

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירוש הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַּיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹוכְבוֹ רָמָה בַיָּם:
ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹומֲמֶנְהוּ:
ג יְהוָֹה אִישׁ מִלְחָמָה, יְהוָֹה שְׁמוֹ:
ד מַרְכְּבֹות פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִישָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף:
ה תְּהֹומֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹות כְּמוֹ אָבֶן:
ו יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְהוָֹה תִּרְעַץ אוֹיֵב:
ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹוס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹונְךָ, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ:
ח וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹוזְלִים, קָפְאוּ תְהֹומֹות בְּלֶב יָם:
ט אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּוף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי:
י נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם, צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים:
יא מִי כָמֹוכָה בָּאֵלִים יְהֹוָה, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִילֹּות עֹשֵׂה פֶלֶא:
יב נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ:

שירת הים

פסוקים א – יח

הקדמה קצרה

שירת הים הוא הכינוי שניתן לשיר ההלל והתודה לה' על הישועה בים סוף
שירת הים היא בעיקרה שיר תהילה לה' המתאר את נס חציית ים סוף בדגש על עוצמתו של ה'. 
לשירה כידוע יש כלי הבעה מיוחדים כמו תקבולות, חריזה, דמויים ועוד, ובהמשך נעמוד עליהם. 
בשירת הים מצויים שקיעים של צורות עתיקות, שכמעט אין למצאן בפרקי התנ"ך האחרים, 
והם מעידים על עתיקותה. גם על כך נרחיב בהמשך. 

נעבור עתה אל נושאי השירה

פתיחה 
פסוקים א-ב

"אָז" = אחרי מעבר הים משה ובני ישראל שרו לה' את שירת הניצחון: "אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהֹוָה".

העם ומשה מהללים את ה' על הישועה ועל תבוסת האויב.

הרעיון הזה מובע בדרך התקבולת המשלימה:
"אָשִׁירָה לַּיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹוכְבוֹ רָמָה בַיָּם".
בצלע הראשונה שרים לה' על היותו רם ונישא: "אָשִׁירָה לַּיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה",
בצלע השנייה, המשלימה, מוסברת מהות עוצמתו – הוא השליך את מרכבות פרעה לים: "סוּס וְרֹוכְבוֹ רָמָה בַיָּם". 

בהמשך מופיעים אותם רכיבים של כוח, הלל לגבורת ה', וישועה: 
"עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה". 

והנה עוד תקבולת משלימה. מדוע משלימה? כי הצלע השנייה מוסיפה מידע שלא מופיע בצלע הראשונה.

"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹומֲמֶנְהוּ". 

בצלע הראשונה ה' הוא אלהי המשורר והוא מפאר אותו: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ".
בצלע השנייה ה' הוא גם אלהי אביו, והוא מפאר אותו: "אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹומֲמֶנְהוּ".

כוחו של ה' והניצחון המוחץ על המצרים

פסוקים ג-יב