שמואל ב פרק יד – דוד ומשל האישה החכמה מתקוע

הקדמה למרד אבשלום

תוכן העניינים בפרק יד

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מצג, מבוא
– נאום האישה החכמה מתקוע – משל ונמשל 
– המשל

למנויים בלבד: 

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦ חדש: סרטון מצגות
♦  מצג, מבוא
♦ נאום האישה החכמה מתקוע – משל ונמשל 
– סיפורה של האישה – המשל
– הנמשל 
♦  נקמת דם, גאולת דם
♦  האישה התקועית 
♦ השבת אבשלום מגלותו בגשור לירושלים
♦  מידע אודות אבשלום 
♦  הפיוס בין דוד לאבשלום.
♦  המניע של יואב להחזרת אבשלום לירושלים.
♦  מדוע רצה אבשלום להשלים עם דוד?   
♦  שעורי בית ודפי עבודה

אחרי אונס תמר, רצח אמנון ובריחתו של אבשלום. משפחתו של דוד עברה ותמשיך לעבור זעזועים רבים.
יואב בן צרויה, שר צבאו של דוד, ידע על געגועיו של דוד לאבשלום הנמלט. הוא שכר אישה חכמה לשכנע את דוד להחזיר את אבשלום.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן צְרֻיָּה כִּי לֵב הַמֶּלֶךְ עַל אַבְשָׁלוֹם.
ב וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה, וַיִּקַּח מִשָּׁם אִישָּׁה חֲכָמָה, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "הִתְאַבְּלִי נָא, וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל, וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן, וְהָיִיתְ כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל מֵת.
ג וּבָאתְ אֶל הַמֶּלֶךְ וְדִבַּרְתְּ אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה וַיָּשֶׂם יוֹאָב אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיהָ.
ד וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַתְּקֹועִית אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתִּפֹּול עַל אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ, וַתֹּאמֶר: "הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ"!
ה וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "מַה לָּךְ? וַתֹּאמֶר: "אֲבָל אִשָּׁה אַלְמָנָה אָנִי, וַיָּמָת אִישִׁי".
ו וּלְשִׁפְחָתְךָ שְׁנֵי בָנִים, וַיִּנָּצוּ שְׁנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה, וְאֵין מַצִּיל בֵּינֵיהֶם, וַיַּכּוֹ הָאֶחָד אֶת הָאֶחָד וַיָּמֶת אֹותוֹ.
ז וְהִנֵּה קָמָה כָל הַמִּשְׁפָּחָה עַל שִׁפְחָתֶךָ, וַיֹּאמְרוּ: "תְּנִי אֶת מַכֵּה אָחִיו וּנְמִיתֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אָחִיו, אֲשֶׁר הָרָג, וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת הַיּוֹרֵשׁ, וְכִיבּוּ אֶת גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה, לְבִלְתִּי שִׂים לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
ח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הָאִשָּׁה: "לְכִי לְבֵיתֵךְ, וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ".
ט וַתֹּאמֶר הָאִישָּׁה הַתְּקוֹעִית אֶל הַמֶּלֶךְ: "עָלַי אֲדֹונִי הַמֶּלֶךְ הֶעָוֹון וְעַל בֵּית אָבִי, וְהַמֶּלֶךְ וְכִסְאוֹ נָקִי".
י וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ וַהֲבֵאתוֹ אֵלַי, וְלֹא יוֹסִיף עוֹד לָגַעַת בָּךְ".

מצג, מבוא

פסוקים א-ג

יואב ידע שדוד מתגעגע לאבשלום: "וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן צְרֻיָּה כִּי לֵב הַמֶּלֶךְ עַל אַבְשָׁלוֹם". 

יואב היה פוליטיקאי ממולח, כשם שהיה איש צבא טוב. ביודעו שהמלך מתגעגע לאבשלום, הוא הבין
שזו שעת כושר להחזיר את אבשלום הביתה (נרחיב על כך בהמשך).
על מנת שלא להכעיס את המלך, הוא השתמש בשירותיה של "אִישָּׁה חֲכָמָה", מחופשת לאלמנה,
ושם בפיה משל אותו היה עליה לספר למלך. 
מדוע אלמנה? כי אלמנה נתפסת כחסרת ישע, מעוררת רחמים, שאין לה בעל להגן עליה.
דוד כידוע שימש כשופט, והיו מקרים שהובאו אליו.
יואב הורה לאישה ללבוש בגדי אבלים, לא לטפח פניה בשמן (שמן שימש גם לטיפוח). על מנת לעורר רושם 
כאילו היא זמן רב אבלה.

נאום האישה החכמה מתקוע – משל ונמשל 

פסוקים ד-יא 

הקדמה לדברים

גינוני נימוס: השתחוותה עמוקות ופניה לארץ: "וַתִּפֹּול עַל אַפֶּיהָ אַרְצָה וַתִּשְׁתָּחוּ"

פנייה בגוף שלישי אל דוד, לעולם לא בפנייה ישירה ולעולם לא בשמו הפרטי: "הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ"!

חנופה: "כִּי כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים כֵּן אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" (פסוק יז).

ברכה למלך: "וַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ יְהִי עִמָּךְ." 

הנמיכה עצמה בכינוי הנחות: "שִׁפְחָתֶךָ".

האישה התקועית חיכתה עד שהמלך פנה אליה ושאל: "מַה לָּךְ"?

סיפורה של האישה – המשל 
להמשך קריאה..
00