עמוס פרק ג – סיכומים פירושים והסברים

פסוקים א-יא

תוכן העניינים

פסוקים א-יא

להתרשמות

– מבוא קצר לנבואת עמוס
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– הבחירה בישראל
– שאלה רטורית – מהי?

למנויים בלבד

♦  מבוא קצר לנבואת עמוס
♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכומים, רעיונות ותוכן
♦  הבחירה בישראל
♦  עמוס מציג לעם שאלות רטוריות
♦  שאלה רטורית – מהי?
♦  השאלות הרטוריות – סיכום, רעיונות ותוכן
♦  המשותף לשאלות הרטוריות
♦  ה' מביא אסון על העם
♦  שופר ומלחמה
♦  לפי עמוס: מהות תפקידו של נביא
♦  הקשר המבני רעיוני בפסוקים א-ח
♦  החטא ועונשו
♦  אמצעים אמנותיים-לשוניים

מבוא קצר לנבואות עמוס

מוצאו של הנביא עמוס מהיישוב תקוע השוכן דרומית לירושלים ומזרחית לבית לחם, בארץ יהודה.
עמוס ניבא בימי עוזיהו מלך יהודה, ובימי מקבילו ירבעם השני מלך ישראל.
מעריכים שניבא לערך בין השנים 775 – 755 לפני הספירה. 
עמוס נחשב ראשון לנביאי הכתב, המכונים גם נביאים אחרונים, ו/או הנביאים הקלאסיים.
למרות היותו נביא יהודאי, הוא מנבא בעיקר לממלכת ישראל המכונה גם ממלכת הצפון וגם שומרון.

רעיונות מרכזיים בנבואת עמוס
לעמוס ביקורת נוקבת על אורח החיים ההולל של עשירי ישראל, העושקים וגוזלים את השכבות החלשות.
עמוס מעמיד את המוסר החברתי כערך עליון, וממעיט בערך הפולחן הדתי, שבא על חשבון עשיית משפט-צדק.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: 
ב רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם: 
ג הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ: 
להמשך קריאה

הבחירה בישראל

פסוקים א-ב

הנביא פונה לשתי הממלכות, ישראל ויהודה: "שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
הוא מתייחס אל שתי הממלכות כאל עם אחד בעל עבר משותף: "עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר".

ה' מצהיר על בחירתו בעם ישראל ומדגיש את העובדה שהעדיפם על פני יתר העמים: 
"רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה". 

בהמשך עמוס מפתיע באמירת דברים שהם לכאורה מנוגדים: 
"עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם".
ה' מכריז על ענישה של עמו הנבחר עקב חטאיהם.

הרעיון בפסוקים א-ב
דווקא משום היותו העם הנבחר, ישראל מחוייבים להוות דוגמה ומופת להתנהגות ראוייה, אך הם כשלו, וייענשו על כך.

עמוס מציג לעם שאלות רטוריות

פסוקים ג-ח

הדוגמאות לקוחות מחיי היום יום של בני האדם ובעלי החיים.
בל נשכח שישראל בתקופת התנ"ך, היה ברובו עם חקלאי, שהכיר יפה את חוקי הטבע.
כדאי גם לדעת שבארץ ישראל בתקופה זו היו חיות טרף, בעיקר באזור גאון הירדן. ציִיד היה מעשה חוקי.

השאלות הרטוריות – סיכום, רעיונות ותוכן

להמשך קריאה