ספר ויקרא פרק יט – חוקים מוסריים, חברתיים

שימו לב: בפרק יט נעסוק רק בחוקים מוסריים – חברתיים (בהתאמה לדרישות משרד החינוך).

נראה שלחלקם יש קשר להיבטים כלכליים.
חוקים כלכליים חברתיים 

תוכן העניינים

להתרשמות מתוכני הפרק
פאה, לקט, עוללות ופרט
   – מן התבואה בעת הקציר
   – מן הכרם בעת הבציר

למנויים בלבד

♦  פאה, לקט, עוללות ופרט
   – מן התבואה בעת הקציר
   – מן הכרם בעת הבציר
   – פינת האקטואליה: עניים וגרים – אז והיום.
♦  איסור גניבה, הכחשה ושקר
♦  עושק, גזל והלנת שכר שכיר
   – פינת האקטואליה: שכיר – אז והיום
♦  חרש ועיוור
♦  חוקי משפט תקין
   – "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".
   – פינת האקטואליה – המשפט – עבר מול הווה.
♦  לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ
♦  לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ
♦  לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
♦  לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
♦  מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן.
♦  היחס לגרים
♦  מידות ומשקלות

מבוא קצר 

בפרק יט ריכוז גדול של חוקים חברתיים-מוסריים, בעלי היבט כלכלי.
חוקים אלה נועדו ליצור חברה הומנית בעלת התייחסות לשכבות החלשות שלה.
החברה בעולם התנ"ך היא מעמדית. יש בה שווים יותר ושווים פחות.
שכבה עשירה (מלך, שרים, כהנים, מאוחר יותר גם סוחרים), ושכבה חלשה הכוללת 
אנשים שאין להם רכוש, עניים, גרים, אלמנות ויתומים שאין מי שיריב את ריבם.

במהלך לימוד הפרק נשים לב למידת ההתאמה לימינו.  

נצא לדרך!

פאה, לקט, עוללות ופרט

פסוקים ט-י

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ, לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: 
וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם

חוקי התורה מטילים אחריות על בעלי השדות והכרמים לאפשר לעניים ולגרים להינות מהקציר ומהבציר שלהם

מן התבואה – בעת הקציר

פאה
יש להשאיר פינה שלא נקצרה לטובת העניים והגרים: 
"בְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר".
לקט 
העניים יוכלו ללקט שיבולים בודדות שנשארו על הקרקע אחרי הקציר:
"וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט".

הקוצר היה אוחז ביד אחת באגודת שיבולים, ובידו השנייה מחזיק במגל וקוצר, מטבע הדברים נותרו שיבולים על הקרקע.

ציור מקבר מצרי עתיק בן למעלה משלושת אלפי שנה.
הקוצר בעת פעולה.

מן הכרם בעת הבציר

להמשך קריאה