מקורות המים בתנ"ך

 

תוכני הפרק

♦  מקורות המים של אבותינו: המעיין, הבאר והבור.
♦  בעיות המים בימי התנ"ך.
♦  שימוש ואיכסון
♦  אקטואליה, המים בימינו – שיחת העשרה עם הילדים
♦  מקורות המים של מדינת ישראל 
  –  בעיות המים של מדינת ישראל
  –  פתרונות המים של מדינת ישראל 

מאיפה הביא אברהם מים לאורחיו?

בסיפור הידוע על אברהם, שאירח את שלושת המלאכים (בראשית יח), 
הציע אברהם לאורחיו 'מעט מים', לרחיצת רגליהם.
מדוע לא מקלחת? 
מה, אברהם קמצן?
אברהם, היה נדיב, אבל מים היו מוצר יקר, ולא נגיש! (בהמשך הפרק נחזור לאברהם)

עכשיו נלמד להעריך איזה כיף שיש מים זורמים בברזים כל היום, כל הזמן. 
למעבר לסיפור המעובד על אברהם ושלושת המלאכים

אבותינו – אברהם, יצחק ויעקב היו נוודים, רועי צאן, שלעיתים גם גידלו תבואה. 

איך השיגו אבותינו הנוודים מים? 
תשכחו מברזים ומצינורות שמוליכים מים לבתים.

 מקורות המים של אבותנו: המעיין, הבאר והבור.

מי מעיין – נובעים מבטן האדמה, והגישה אליהם יחסית נוחה. 
מי באר – מצויים מתחת לפני הקרקע. מים אלה נאגרו מימי גשמים שחילחלו עד שנתקלו בסלעי יסוד. כדי להגיע אליהם היו חופרים לעומק רב, משלשלים דלי ומעלים את המים (דלו מים). 
בורות מים – מי גשמים שנאגרו בבורות, מצופים סיד (כדי שהמים לא יחלחלו).  

 

 

 

 

 

 בעיות המים בימי התנ"ך

א.      מרחק 
ברוב המקרים נאלצו הנוודים ללכת מרחקים גדולים כדי למצוא מעיין, או באר להשקות את בעלי החיים, ולמלא כדי מים שיספיקו לבישול ולשתייה.
בערים, נהגו בנות העיר לרדת אל המעיין שבצלע ההר, לעת ערב, ולשאוב מים לצורכי הבית, ואז הטעינו את הכד על הראש או הכתף ועלו בחזרה לעיר. 
עבד אברהם פגש ברבקה שיצאה מהעיר, לעת ערב, לעת צאת השואבות לשאוב מים. מעבר לסיפור המעובד לילדים על עבד אברהם, יצחק ורבקה.

ב.      גניבת מים 
משפחות ושבטים נהגו לסמן את הבאר שבבעלותם, ולעיתים הניחו אבנים וגדרו גדרות כדי למנוע גניבת מים. 

בשעה שיעקב ברח מפני עשיו אחיו, הוא הגיע בסופה של הדרך הקשה, לחרן, עירו של דודו לבן, ושם, ליד באר המים הוא פגש ברועי הצאן המקומיים. פי הבאר הייתה חסומה באבן גדולה וכבדה, שכדי להרימה היו צריכים להתכנס כל הרועים. על יעקב שרתה רוח ה', ובכוח פלאי הוא הצליח לגול את האבן לבדו, ובדיוק אז הופיעה רחל והרומן התחיל….למעבר לסיפור המעובד לילדים על אהבתו של יעקב לרחל

הסיפור הזה ממחיש יפה איך שמרו על המים למנוע את גניבתם בידי זרים. 

 ג.       מריבות על מים 
לתחום זה נכנס הריב שבין רועי לוט לרועי אברהם, והמריבות שפרצו בין רועי אברהם ויצחק לבין הרועים של אבימלך על בארות המים. כשכל אחד מהצדדים טען לחזקתו על מקור המים, ועל שדות המרעה.
למעבר לסיפור המעובד לילדים על אברהם המשכין שלום בין רועי לוט לרועים שלו. 
ואיך לא נזכיר את המחסור במים בתקופת נדודי ישראל במדבר, על התלונות ועל הניסים
שעשה להם משה כשהיכה על הסלע, וכשהמתיק את המים המרים. 

ד.       מים בעת מלחמה 
הערים בתקופת התנ"ך היו מוקפות חומה להגנה. בעת מלחמה נעלו את שערי העיר מפני האויב. אין יוצא ואין בא, וכך לא יכלו השואבות לצאת אל המעיין לשאוב מים, ולא ניתן היה להכניס אוכל לעיר. בדרך זו הכניעו האויבים הצרים על העיר את אנשיה ברעב ובצמא. 

נכון הוא שאנשי הערים דאגו להכין את עירם לתרחישי מצור, ובנו תעלות תת קרקעיות שהוליכו את המים מהמעיין, דרך בטן האדמה אל תוך העיר. שם חצבו מדרגות וחפרו פירים כדי לשלשל דליים ולדלות מים.
דוד הצליח לכבוש את יבוס, היא ירושלים, הוא עשה זאת באמצעות לכידת התעלה שהוליכה מים לירושלים. 
לקריאה נוספת על כיבוש ירושלים בידי דוד לחצו כאן.

מומלץ לטייל בעיר דוד ולראות את מפעלי המים התת קרקעיים של ירושלים בתקופת התנ"ך. גם תל באר שבע שווה ביקור.  

תשלום עבור מים 
כשבני ישראל בקשו לעבור בארץ אדום ומואב בדרכם לארץ הם הציעו תשלום לא רק עבור מזון, אלא גם עבור המים. כן, עבור מים שלמו בכסף. 
האמת שגם אנחנו משלמים אגרת מים לעיריות ולמועצות, וגם אנו קונים מים בבקבוקים, אבל המים נגישים לנו בכל מקום ובכל זמן. 

ובקטנה: 
♥  מים שמשו לטיהור הגוף (ממיני נגעים והפרשות). 
♥ ה' מכונה בפי ירמיהו: "מקור מים חיים" (שנובע ומתחדש כל הזמן).
♥ מים מסמלים חיים בניגוד למדבר, אשר אין בו מים.

 שימוש ואיכסון

מים אוכסנו בכדים גדולים ובמיכלי עור (נאדות מים). 
נאד מים, הוא מיכל עשוי מעורות בעלי חיים, והוא שימש בעיקר
את ההולכים בדרכים (לא ניתן היה לקנות מי עדן).

בתמונה שלפניכם, אישה אשורית משקה את בנה מנאד מים (מיכל מים עשוי עור)

 

 

 

 

 

 

מים שימשו בעיקר לבישול ולשתייה. 
מקלחת, אמבטיה בכל יום? תשכחו מזה (מושג הניקיון שונה לחלוטין מזה שבימינו), 
מתי מתרחצים? 
רק בימים מיוחדים. לדוגמה בעת מתן תורה ציווה משה על העם להיטהר (במים) ולרחוץ את בגדיהם. 
נחזור לסיפור של אברהם שמציע לאורחיו: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם". 
כשאנו מודעים לכך שהבאת מים לאהל הוא תהליך קשה, אנו גם מבינים שאברהם המוכן 'לבזבז' את המים שלו על רחיצת האבק מרגלי אורחיו, הוא מארח מושלם (ראו איך האכיל את אורחיו וטרח סביבם).
הנה שוב הקישור לסיפור אודות אברהם ושלושת המלאכים (בראשית יח).

אקטואליה, המים בימינו – שיחת העשרה עם הילדים 
מטרת השיחה 
להבין את סיפורי התורה, שהמים תופסים בהם מקום חשוב. 
לחבר את הסיפור להווה של הילדים. 
ליצור חיבור בינתחומי, עם יתר המקצועות הנלמדים בגן, ובבית הספר.

 מקורות המים של מדינת ישראל 

♥  גשמים 
♥  מי הכינרת 
♥  מי תהום

שלושת המקורות קשורים אחד בשני:
מי הגשמים מחלחלים באדמה; חלקם נספגים ונעלמים, וחלקם מגיע עד לסלעי התשתית הקשים ונאגרים מתחת לאדמה כמי תהום. 

הכנרת ניזונה מימי גשמים, אבל רוב המים מגיעים אליה מנהר הירדן, שמקבל את מימיו משלושה נחלים: חצבני, בניאס ודן. 
נחלי הארץ ברובם הם נחלי אכזב שברוב ימות השנה אין בהם מים, ולכן לא ניתן להסתמך עליהם כעל מקור מים יציב.
כשאליהו הנביא בישר לאחאב מלך ישראל על בוא בצורת. הוא נמלט מפניו והתחבא בנחל כרית שליד הירדן. מי הנחל שמשו לו מי שתייה, אבל הנחל היה נחל אכזב, וכשמימיו אזלו, נאלץ אליהו לברוח לצידון, שם גר בבית אלמנה.

בעיות המים של מדינת ישראל

♦  שנות בצורת ומיעוט גשמים. 
♦  ירידת מפלס הכנרת כתוצאה ממיעוט גשמים. 
♦  צריכת מים מוגברת על ידי אזרחי ישראל. 
♦  התחממות כדור הארץ. 
♦  חלוקת מי הירדן במסגרת הסכם השלום עם ירדן.

אגירת מי גשמים 
מדינת ישראל משתדלת לאגור את מי הגשמים. מי השטפונות נאספים על ידי מפעלים
של חברת מקורות. 
רוב מי השטפונות הנלכדים, מוחדרים למי התהום,

 התפלת מים 
בתהליך ההתפלה נלקחים מי ים מלוחים, ובשיטות שונות הופכים אותם ראויים לשתיית בני אדם.

 טיהור מי שפכים (ביוב ופסולת תעשייתית) 
חלקם הגדול נאגרים במפעל השפד"ן. מים אלה אינם ראויים לשתיית אדם
אבל ניתן להשקות בהם שטחי חקלאות וגנים.

  

בתמונה מפעל להתפלת מי ים.

 

 

 

 

שירו עם הילדים את השיר היפה של נעמי שמר: "אל בורות המים".

אתרים מומלצים

אתר הילדים של רשות המים ובו סרטונים, והבטחה למשחקים 
http://www.water.gov.il/Children/Water/Pages/Desalination.aspx 
סיורים שמתאימים לילדים מגיל 5 ומעלה: http://igudan.org.il 
מידע נוסף: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4437

כתבו בבקשה תגובות. 
תודה 
חיה

בחזרה לדף הבית ולתפריט הראשי לחצו כאן: