מלכים א פרק יא – חטאי שלמה, קריעת השלמה, מרד ירבעם

תוכן העניינים

להתרשמות מתכני הפרק
♥  פירושי מילים והסברים (חלקי)
♥  שלמה והנשים הנוכריות
♥  ריבוי נשים ונשים נוכריות 
♥  האלים הראשיים של עמי האזור

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים 
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦ שלמה והנשים הנוכריות
♦ ריבוי נשים ונשים נוכריות 
♦ האלים הראשיים של עמי האזור 
♦  עונשו של שלמה
♦  אויבי שלמה
   – הדד האדומי 
   – רזון בן אלידע הארמי 
   – ירבעם בן נבט 
♦  ירבעם ואחיה הנביא 
♦  קריעת השלמה – מעשה סמלי ומשמעותו
♦  הסיבות למרד ירבעם
♦  סיום תקופת שלמה 
♦  סוף ימיה של הממלכה המאוחדת
♦  שעורי בית ודפי עבודה 

 

 

פירושי מילים והסברים 

הניחו את מצביע העכבר על המילים הצבועות.

א. וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה; מוֹאֲבִיּוֹת, עַמֳּנִיּוֹת, אֲדֹומִיֹּות, צֵדְונִיֹּות, חִתִּיֹּות. 
ב מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹואוּ בָהֶם, וְהֵם לֹא יָבֹואוּ בָכֶם. אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה. 
ג וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹושׁ מֵאוֹת וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ. 
ד וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו. 
ה וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּורֶת אֱלֹהֵי צִידֹונִים, וְאַחֲרֵי מִילְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּונִים. 
ו וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה כְּדָוִד אָבִיו. 
ז אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָים, וּלְמֹולֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן. 
ח וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן. 

ט וַיִּתְאַנַּף יְהוָה בִּשְׁלֹמֹה, כִּי נָטָה לְבָבוֹ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּרְאָה אֵלָיו פַּעֲמָיִם. 
י וְצִיוָּה אֵלָיו עַל הַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא שָׁמַר אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.

יא וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ, וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, קָרֹועַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. 
יב אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ. מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה. 
יג רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע, שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ.  לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי.
יד וַיָּקֶם יְהוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹומִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם. 

להמשך קריאה

שלמה והנשים הנוכריות

פסוקים א-ח

שלמה לקח לו נשים נוכריות מהעמים השכנים: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת
וְאֶת בַּת פַּרְעֹה; מוֹאֲבִיּוֹת, עַמֳּנִיּוֹת, אֲדֹומִיֹּות, צֵדְונִיֹּות, חִתִּיֹּות". 
בנישואים אלה עבר שלמה על חוק התורה: "מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא
תָבֹואוּ בָהֶם, וְהֵם לֹא יָבֹואוּ בָכֶם".
האזהרה מפני נישואים מעורבים נבעה מחשש של השפעה דתית: "יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם
אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה". 

ריבוי נשים ונשים נוכריות  ריבוי נשים ריבוי נשים (פוליגמיה), תופעה חוקית שרווחה בתקופת התנ"ך ולא רק בישראל.  גבר יכול היה לשאת יותר מאישה אחת, ללא הגבלה (תלוי ביכולתו  הכלכלית, כי אישה עולה כסף). מלכים ועשירי עם הפגינו את עושרם בלקיחת נשים רבות (עבורן שלמו בכסף רב).  מלכים, כמו שראינו (בנישואי שלמה ובת פרעה), נשאו להם בנות מלכים כדי לחזק את מעמדם הבינלאומי, המדיני והכלכלי בקישרי חיתון.  נשים נוכריות  התורה אוסרת על נישואין עם נשים נוכריות. למרות זאת בחלק ניכר של תקופת התנ"ך נישואין עם נשים נוכריות היו מקובלים. ויש לכך דוגמאות רבות.  האיסור המוחלט לשאת נשים נוכריות תפס בתקופת בית שני (ראשיתו עם גירוש הנשים הנוכריות בימי עזרא), כשש מאות שנים אחרי ימי שלמה.  ההתנגדות הגדולה לנישואין עם נשים נוכריות קשורה במנהגים ובעבודת אלילים שהביאו איתן לבית הבעל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אלף נשים ופלגשים לקח לו שלמה: "וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹושׁ מֵאוֹת". 

כששלמה הזדקן: "נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם
עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו".
הוא החל לעבוד לאלים של נשותיו: "אַחֲרֵי עַשְׁתֹּורֶת אֱלֹהֵי צִידֹונִים, וְאַחֲרֵי מִילְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּונִים…  
בנה להם מקומות פולחן, במות: "לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָים,
וּלְמֹולֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן". 
לנשות שלמה היו מקומות פולחן לעבודת אלהיהן. "לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן". 

האלים הראשיים של עמי האיזור עשתורת = אלה (נקבה), אף היא אלה ראשית בכנען וסביבתה.  מילכום = האל הראשי של עמון   כמוש = האל הראשי של מואב.  מולך = אל חשוב של עמון.  הבעל – הוא האל הכנעני המפורסם ביותר בכנען ובסביבתה

 

 

 

 

 

 

 

 

עונשו של שלמה

פסוקים ט-יג

להמשך קריאה