מגילת אסתר פרק ד – השליחות של אסתר

למעוניינים בסיפור מגילת אסתר לילדים  ⇐ היכנסו כאן

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– תגובת מרדכי לגזירות המן 
– תגובת אסתר לאבלו של מרדכי 

  למנויים בלבד 
♦ פירושי מילים והסברים
♦ סיכום, תוכן הפרק 
♦ תגובת מרדכי לגזירות המן 
♦ אסתר ומרדכי
   – תגובת אסתר לאבלו של מרדכי 
   – הטלת שליחות לאומית על אסתר.
♦ הדמויות בפרק ד 
   – דמותו של מרדכי 
   – דמותה של אסתר
♦ מנהגים ואורח חיים על פי אסתר ד 
♦ מערך שאלות ופעילות

דמויות המגילה (אחשוורוש, אסתר, מרדכי, ושתי והיהודים) ⇐ בקישור כאן
 

פירושים והסברים

א וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה. 
ב וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. 
ג וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ, אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים.

ד וַתָּבוֹאנָה נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ וַיַּגִּידוּ לָהּ, וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד, וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי, וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו, וְלֹא קִבֵּל.
ה וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ, וַתְּצַוֵּהוּ עַל מָרְדֳּכָי לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.
ו וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל מָרְדֳּכָי אֶל רְחוֹב הָעִיר, אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
ז וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ, וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ בַּיְּהוּדִים לְאַבְּדָם.
ח וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת אֲשֶׁר נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם נָתַן לוֹ, לְהַרְאוֹת אֶת אֶסְתֵּר, וּלְהַגִּיד לָהּ, וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ, לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן לוֹ, וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל עַמָּהּ.
ט וַיָּבוֹא הֲתָךְ וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי.
י וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ וַתְּצַוֵּהוּ אֶל מָרְדֳּכָי: 
יא "כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹודְעִים, אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא, אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה. וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם".
יב וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר.
יג וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר: "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים.

תגובת מרדכי לגזירות המן

פסוקים א-ג

כשנודע למרדכי על גזירות השמד של המן הוא קרע את בגדיו, לבש שק, שם אפר על ראשו כדרך האבלים,
והסתובב בעיר צועק ובוכה: "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה". 
מרדכי הביע את מחאתו לגזירות המן בדרך שעלולה הייתה לסכן אותו.
כך הוא הגיע עד לשער המלך למרות האיסור להופיע באיזור זה בלבוש אבלים.
מדוע אסור היה להתהלך בלבוש זה ליד ארמון המלך?
הופעה עם שַׂק וָאֵפֶר, משדרת זילזול במלך.
השַׂק וָהאֵפֶר – משקפים מחאה, סוג של מרי בהחלטות המלך. 

גזירות המן נודעו לכל היהודים בממלכה הפרסית, וגם הם הגיבו באבל כבד:
"אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים. 

על מנהגי האבל ראו בהמשך.

אסתר ומרדכי
פסוקים ד – יז

תגובת אסתר לאבלו של מרדכי  

על נשות הרמון המלך נאסר לצאת אל מחוץ להרמון. ה'חדשות' והרכילות המקומית הגיעה אליהן
באמצעות עבדים ונותני שירותים. כך שמעה אסתר על התנהגותו המוזרה והמסוכנת של מרדכי.
אסתר דאגה לשלום מרדכי, היא רעדה מפחד: "וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד".
היא מיהרה לשלוח לו בגדים להחלפה, אך הוא סירב ללבשם.
אסתר לא הסתפקה בכך, היא שלחה אל מרדכי את התך, אחד הסריסים שהמלך העניק לה, ודרשה "לָדַעַת מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה"? 

הטלת שליחות לאומית על אסתר
להמשך קריאה..