חג השבועות – חג מתן תורה

מעבר לעוד נושאים הקשורים בחג השבועות

 ⇐ חג השבועות – חג הביכורים
 ⇐ סעודה ופעילות לחג השבועות בגן ובכיתה 
 ⇐ חג השבועות – משמעות ומנהגים
 ⇐ מגילת רות לילדים

נושאי הפרק

♦  הקשר בין חג השבועות למתן התורה
♦  מתן תורה – הברית בין ישראל לה'
♦  עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת 
♦  לוחות הברית 
♦  חשיבותם של חוקים
♦  מעמד הר סיני
–  ההכנות 
–  התגלות ה' ומתן תורה. 
♦  אגדות ומדרשים מתן תורה 

חג השבועות חג מתן תורה

מהו הקשר בין חג השבועות למתן התורה?
בני ישראל יצאו ממצרים בחודש הראשון (ניסן), חג השבועות חל בחודש השלישי (חודש סיוון) לצאת בני ישראל ממצרים.
התורה נתנה לישראל בחודש השלישי. 
על פי המסורת התורה ניתנה  לעם ישראל בחג השבועות.

מתן תורה – הברית בין ישראל לה'

לרגלי הר סיני נערך טקס משפטי בין ה' לעם, נכרתה ברית ביניהם.

מקומו של הר סיני אינו מזוהה באופן ודאי.

ברית היא חוזה בין שני צדדים.
שני הצדדים מחויבים באחריות הדדית האחד כלפי השני. 

צד א – ה':  גאל את העם ממצרים והתחייב לשמור עליו. 
צד – ב העם: בתמורה לחסדי ה', התחייב העם לציית לה' ולקיים את חוקיו.

עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת

ביחיד יש לומר: דִּבֵּר

עשרת הדיברות מהווים מבוא לברית שנכרתה בין ה' לעם בהר סיני,
ותשתית לחוקים הרבים שנתנו בהמשך. 

עשרת הדברות קשורים ליחסים שבין ה' לעם, ובחלקם ליחסים שבין אדם לחברו.
להרחבת הלימוד על עשרת הדיברות ראו בשני הקישורים:
שמות פרק כ
דברים פרק ה

לוחות הברית

עשרת הדיברות שהביא משה לעם היו כתובים על גבי לוחות אבן.
בתקופת התנ"ך נהגו לכתוב על אבן, על לוחות טיט וגם על פפירוסים (שיוצרו משיח הגומא)

במשך מאות בשנים ציירו את הלוחות כבעלי ראש מעוגל. היום נוטים לומר שצורתם הייתה מרובעת.
המילים נחרתו (כן בת'), נחקקו באבן. 
על פי הכתוב הלוחות נכתבו משני הצדדים שלהם:
"וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹות הָעֵדֻת בְּיָדוֹ: לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה" (שמות לב טו-טז).  

חשיבותם של החוקים בני ישראל שהיו עבדים במצרים זכו להיות בני חורין, חופשיים. הרמב"ם (ר' משה בן מימון), מגדולי החכמים ופוסקי ההלכה קבע   שחופש ללא הגבלות מסוכן, ועלול לגרום הפקרות. החוקים מציבים גבולות לחברה, ובכך הם מגינים עליה.

 

 

 

 

 

מעמד הר סיני 

למתן תורה ולמעמד הר סיני קדמו מספר שלבים: 
שיחה בין ה' למשה. 
ה' הזכיר למשה את חסדיו לעם: 
א.      הגאולה ממצרים: "אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם". 
ב.      הדאגה והמסירות בהם הוביל ה' את העם, כנשר הנושא את גוזליו ברחמים: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים".

ההדדיות שבברית: 
ג.       העם נתבע לציית לה' ולקיים את חוקיו. 
ד.      ה' בחר בישראל להיות לו עם סגולה מכל העמים.

תגובת העם: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה!"

ההכנות וההוראות לקראת מעמד הר סיני
לעם נתנו יומיים של הכנות; להתרחץ ולכבס את בגדיהם
העם מוזהר שלא לעלות להר, וגם לא לנגוע בקצהו.

 מעמד הר סיני והתגלות ה' 
ביום השלישי, עם בוקר, אירעו תופעות טבע מאיימות שהפחידו את העם: "וַיְהִי קֹולֹות וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹול שֹׁופָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה". 

הר סיני היה אפוף עשן ואש: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ". העשן היתמר מן ההר כמו עשן של תנור גדול עד שההר עצמו רעד: "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד". 

 קול השופר התגבר ובתוך כך התחיל השיח בין משה לה': "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁופָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד: מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹוהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל". 

בתוך המופע המרשים והמאיים קיבל העם את חוקי היסוד המכונים עשרת הדברות.

אגדות ומדרשים על מתן תורה

 

מדוע ניתנה התורה על הר סיני?  

בשעה שבא הקב"ה לתת תורה לבני ישראל היו ההרים רבים ביניהם.
זה אומר עלי התורה ניתנת, וזה אומר עלי התורה ניתנת. היו כאלה שהתגאו בגובהם
והיו בטוחים שבגללו תינתן התורה עליהם, ורק הר סיני השפיל את עצמו וחש עצמו
נמוך ואינו ראוי. דווקא בגלל זה בחר בו ה' לתת את התורה עליו.

מדוע נתן ה' את התורה רק לבני ישראל? 

בתחילה ביקש ה' לתת את התורה לבניו של עשיו.
שאלו בני עשיו את ה': מה כתוב בה?". 
השיב ה': "לא תרצח". 
אמרו לו: לא נוכל לקבל את התורה כי אנו חיים על חרבנו". 
פנה ה' לבני ישמעאל. 
שאלו בני ישמעאל: "מה כתוב בתורה?" 
ענה להם: "לא תגנוב". 
אמרו לו: לא נוכל להתחייב, כי אנו חיים על גניבה וגזל. 
וכך פנה אלוהים גם לעמון ומואב, שלא יכלו לקבל על עצמם את החובות שבתורה. 
לבסוף פנה ה' לבני ישראל, וענו לו מיד: "נעשה ונשמע".

 איך הגיב הטבע בעת מתן תורה? 

כשנתן הקב"ה את התורה ציפור לא צייצה, עוף לא פרח, שור לא געה, המלאכים  לא אמרו "קדוש קדוש", הים לא נזדעזע, ובני האדם שתקו. העולם כולו שתק והחריש, ואז נשמע הקול: "אנכי ה' אלהיך". 

הנס שנעשה לבעלי המום בעת מתן תורה

בשעת מתן תורה כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם בעלי מומים מעבודת הפרך,
שהיו האבנים נופלות עליהם ושוברות את ידיהם וקוטעות את רגליהם.
אמר הקב"ה אין זה מתאים שאתן את תורתי לבעלי מום.
מה עשה? קרא למלאכי השרת שירדו ורפאו אותם. 

ומנין שלא היו בהם עיוורים? שנאמר: וכל העם רואים את הקולות". 
ומנין שלא היו בהם חרשים? שאמרו: "נשמע". 
ומנין שלא היו בהם קטועי ידיים, גדמים? שאמרו: "נעשה". 
ומניין שלא היו בהם פסחים, נטולי רגלים מפני שנאמר: "ויתייצבו בתחתית ההר".