בראשית פרק כה – הולדת יעקב ועשו ומכירת הבכורה

סיפורי האבות

לחטיבה עליונה ולבגרות

מעבר ⇐ לסיפורי יצחק ויעקב, פרקים כד – לד, לכיתות ג לחצו כאן

פרק כה פסוקים יט-לד

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מצג/מבוא 
– ההריון ולידת יעקב ועשו

למנויים בלבד
♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  מצג/מבוא 
♦  ההריון ולידת יעקב ועשו
♦  הנערים 
♦  מכירת הבכורה
♦  מדוע רצה יעקב לקנות את הבכורה מעשו?
♦  בכור, בכורה 
♦  דמותו של עשו
♦  דמותו של יעקב

פירושי מילים והסברים

לקבלת המפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

יט וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק: 
כ וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה: 
כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָֹה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא, וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: 
כב וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת יְהוָֹה: 
כג וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: 
כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם  בְּבִטְנָהּ: 
כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו: 

הפרק מביא הסבר להעדפת יעקב על פני עשיו הבכור.

מצג/מבוא

פסוקים יט-כא

המבוא חוזר בחלקו על פרטים ידועים: יצחק בנו של אברהם נשא לו לאישה את רבקה בת בתואל, אחות לבן מארם נהרים. 
בעת נישואיו היה יצחק בן ארבעים. רבקה הייתה עקרה וכשיצחק התפלל למענם, נעתר לו ה' ורבקה הרתה: 
"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָֹה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא, וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ".

ההריון ולידת יעקב ועשו

הריון

ההריון של רבקה היה קשה; היא חשה אי שקט בבטנה: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" (לא היה אז אולטראסאונד). 
במצוקתה היא אמרה: "אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי"? (המשפט אינו ברור, אולי נקטע בעת העתקה).

בצר לה היא הלכה לדרוש בעצת ה'. אין לדעת איך היא תקשרה עם אלהים, אך הוא ענה לה בשפה נבואית נמלצת: 

"שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ" (תקבולת נרדפת)
ה' בישר לרבקה שהיא נושאת תאומים, שיהפכו ברבות הימים לשני עמים. שני העמים לא יהיו שקולים בכוחם,
אח אחד ייגבר על אחיו, והגדול יהייה כפוף לצעיר: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (תקבולת משלימה). 

לידה

הלידה מרמזת לעתיד הבנים.
לבן הבכור קראו עשו. הוא היה בעל עור אדמומי, או שער אדום, ושער כיסה את כל גופו כמלבוש: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו". 
הבן השני יצא כשידו אוחזת בעקבו של הבכור, לכן כינו אותו, יעקב:"וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". 
לשם יעקב משמעות נוספת. נרחיב על כך בפרק כז.

כשנולדו הבנים היה "יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה".

הנערים