סיכומים, פירושים, תלונות העם על אוכל, לחם מן השמים – שליו ומן, המן והשבת, דיון כיתתי על טענות העם, שיעורי בית.
להתרשמות היכנסו לשמות פרק א לכיתות ד, הפרק פתוח לכולם, אין צורך במנוי.
מעבר ⇐ ספר שמות לכיתות הגבוהות היכנסו כאן.
מן ושליו
בהתאמה לתכנית הלימודים בתנ"ך.
קהל יעד: מורים וכל המסייעים בלמידה ובהוראה, כולל הורים.
בכל פרק מפרקי הלימוד תמצאו:
⇐ פירושי מילים והסברים
⇐ סיכומים
⇐ פעילות, משחקים, מטלות ושאלות
⇐ דרכי הוראה מגוונות ומשמעותיות בהיבטים רב תחומיים.
⇐ העשרה
⇐ כל תוכני הלימוד בפרק ניתנים להקרנה על מסך.
⇐ הגופנים ניתנים להגדלה בהתאם לצורכי הלומדים.
תוכן עניינים
שימו לב:
בשל חזרות, הפרק ערוך לפי נושאים ולא לפי סדר הפסוקים.
המסע של ישראל במדבר אחרי היציאה ממצרים נמשך שנים רבות (ארבעים שנה).
כבר בתחילת הדרך מתחיל העם להתלונן על מצוקה של אוכל. בפרק נשמע איך נפתרה בעיית המזון הזו.
מצוקת מזון
לקבלת הפירושים העבירו את מצביע העכבר על המילים באדום.
פסוקים ופירושים
א וַיִּסְעוּ מֵאֵילִים וַיָּבֹואוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין, אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ב וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר:
ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹותָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב:
סיכום, תוכן
מאלים הלכו בני ישראל למדבר סין, השוכן בין אלים למדבר סיני.
העם התלונן בפני משה ואהרן על כך שאין להם מספיק אוכל, שהם עומדים למות ברעב, ועדיף היה
אילו מתו במצרים שם היה להם מזון בשפע.
האירוע המתואר בפרק מתרחש כחודש לאחר היציאה ממצרים; בחמישה עשר לחודש השני, הוא חודש אייר. העם, כזכור, יצא ממצרים בין הארבעה עשר לחודש ניסן לבין חמישה עשר בו.
מִדְבַּר סִין; איזור במרחב של חצי האי סיני. לא, אין לו קשר לארץ סין.
בני ישראל מתוארים בתורה כמתלוננים סידרתיים.
בחנייה הנוכחית הם התלוננו על חוסר במזון.
לפתע הם זוכרים את ארץ מצרים בצבעים ורודים וטובים. מקום שהיה להם אוכל בשפע:
"בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע".
סִיר הַבָּשָׂר, תיאור לשפע.
לֶחֶם לָשׂבַע, המילה לחם היא שם כולל למיני מאכלים.
העם טוען שהיה מעדיף למות במצרים מאשר למות ברעב, במדבר.
העם מגזים: בשר ככלל לא היה אוכל יום-יומי, בטח לא של עבדים.
תוכני הפרק הפתוחים למנויים בלבד
♦ הפניית טענות העם לה'
♦ הבטחת ה – אספקת מזון יום-יומית
♦ לחם משמים – שְּׂלָו ומָן
♦ איסוף המן ואכילתו
♦ המן והשבת
♦ משמרת מן – זיכרון לדורות
♦ דיון כיתתי על טענות העם
♦ שיעורי בית
להמשך קריאה ולרכישת מנוי הקליקו כאן
