שמואל א פרק ד – נפילת ארון ה' בידי הפלישתים

תוכן העניינים 

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק 
– פירושי מילים והסברים חלקי
– מלחמת אבן העזר מערכה ראשונה
–  הבאת ארון ה' למחנה ישראל
–  ארון ברית ה'

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים 
♦  סיכום, תוכן הפרק 
♦  סרטון מצגות חדש
♦  מלחמת אבן העזר, מערכה ראשונה
♦  הבאת ארון ה' למחנה ישראל
    –  ארון ברית ה'
♦  מלחמת אבן העזר מערכה שנייה
♦ תוצאות הסבב השני של המערכה. 
♦ עלי מצפה לתוצאות המלחמה
 –  המבשר ועלי
 –  תגובת עלי
♦  אשת פנחס ולידת אי-כבוד 
♦  שאלות ודפי עבודה

פירושי מילים והסברים 

הניחו את מצביע העכבר על המילים הצבועות בכחול

א וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל.
וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֶזֶר, וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק. 
ב וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל, וַתִּיטּשׁ הַמִּלְחָמָה, וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה
כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ.
ג וַיָּבֹוא הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה. וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: "לָמָּה נְגָפָנוּ יְהֹוָה הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים? נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה
אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה, וְיָבֹוא בְקִרְבֵּנוּ, וְיֹושִׁיעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ".
ד וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה, וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה צְבָאוֹת, יושֵׁב הַכְּרֻבִים, וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית
הָאֱלֹהִים – חָפְנִי וּפִינְחָס. 
ה וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֶל הַמַּחֲנֶה, וַיָּרִיעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹום הָאָרֶץ.
להמשך קריאה

פתיחה (פסוק א¹ )

שמואל הנביא הפך מפורסם ומקובל על כלל ישראל:  "וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל". 
לפסוקית זו אין קשר לפרק ד, היא מתאימה לסיים את פרק ג.
כפי שידוע חלוקת הפסוקים בתנ"ך נעשתה בימי הביניים על ידי כומר בשם לנגטון, ולא תמיד היא הגיונית.

מלחמת אבן העזר, מערכה ראשונה

פסוק א²

הפלישתים המשיכו להוות איום צבאי רב משמעות על ישראל גם בימי שמואל. הם חדרו למרכז הארץ
לשבט אפרים, שבטו של שמואל. 
בתחילת פרק ד מתוארים שני הצבאות הישראלי והפלישתי, נערכים אלה מול אלה: ישראל חנו באֶבֶן הָעֶזֶר, ופלישתים
חנו באֲפֵק (מכירים? היכן שכיום 'פארק אפק' ליד ראש העין). 
המלחמה נערכה בשדה, והתוצאה של הסבב הייתה הפסד ישראלי בקרב: "וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה
בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ". 

הבאת ארון ה' למחנה ישראל 

פסוקים ג-ד

לנוכח התבוסה, שקלו מנהיגי העם, זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, את צעדיהם הבאים והחליטו להביא את ארון ה' למחנה,
על מנת שנוכחותו במקום תביא להם הצלחה וישועה: 
"לָמָּה נְגָפָנוּ יְהֹוָה הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים?
נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה, וְיָבֹוא בְקִרְבֵּנוּ, וְיֹושִׁיעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ".

וכך הובא ארון ה' אל שדה הקרב בפיקוחם של בני עלי הכהנים: חָפְנִי וּפִינְחָס. 

ארון ברית ה' ארון ה' מכונה: "אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה צְבָאוֹת, יושֵׁב הַכְּרֻבִים".  מדוע אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה – כי בארון היו מונחים לוחות הברית. לוחות הברית מהווים התחייבות דו צדדית של העם וה' –  העם התחייב לציית לחוקי ה', וה' התחייב להושיע את עמו. יְהֹוָה צְבָאוֹת – ה' נתפס כמפקד העליון של הצבא, גם צבא השמים וגם הצבא הארצי של ישראל.  יושֵׁב הַכְּרֻבִים – משערים שהכרובים היו סוג של יצורים בעלי גוף של אריה, או שור, ראשם, ראש אדם, והכנפיים בדמות כנפי נשר.              –  הכרובים נצבו מעל מכסה זהב שכיסה את ארון ה'.  –  ה' מתואר כיושב על הארון בין שני הכרובים, כעל כסא מלכות.  –  הארון מגלם את ה', שיוצא עם ישראל במלחמה.

להמשך קריאה