משמעות הפתגם והרלוונטיות שלו לימינו; תהליך הכנת הלחם בימי התנ"ך; ערכים של התמדה ודבקות במטרה; בבחינת 'יגעת ומצאת תאמין'
"בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" הוא הפסוק שאמר ה' לאדם כשגרש אותו מגן עדן (בראשית ג, יט),
אז מדוע ייחסתי להם משמעות של פתגם? מפני שהם בעלי ערך לכל אחד גם בימינו.
פירוש המילים:
זֵעָה = המים היוצאים מן הגוף בעת מאמץ יתר. הזיעה היא תוצר של היגיעה בדרך להשגת הלחם.
אַפֶּיךָ = פניך (הפנים נוטפות זיעה בעת מאמץ).
לֶחֶם = מאכל וגם לחם.
פירוש הפסוק:
האדם יצטרך לעבוד קשה כדי שיוכל לאכול ולהתקיים.
כל עוד שהה האדם בגן עדן, לא היה לו צורך לדאוג למזונו. בגן עדן סיפקו לו העצים והצמחים שפע של אוכל.
משגורש האדם מגן עדן, הוא נאלץ לעבוד קשה כדי להשיג מזון.
הדגנים היוו מזון בסיסי בימי התנ"ך, כשם שהם מהווים מזון בסיסי בימינו.
בואו נדבר על תהליך הפקת הלחם שהוא מייגע וארוך ונמשך חודשים.
נעקוב אחר פעולותיו של האיכר (גם האישה עוזרת בתהליך הזה):
⇐ חרישה (יצירת תלמים באדמה להנחת הזרעים).
⇐ זריעה.
⇐ ניכוש (תלישת עשבים שוטים).
⇐ קציר (של התבואה הבשלה).
⇐ דיש (דריכה ברגליים אפשר להיעזר גם בבהמה כדי להפריד את הגרגרים השיבולת).
⇐ זרייה (זריקה עם הרוח כלפי מעלה הקש של השיבולת עף ברוח והגרגרים נופלים לארץ.
⇐ טחינה (בריחיים או באמצעות בהמה).
⇐ לישה (לישת הבצק).
⇐ אפייה !!!!

אך לא תמיד ההשקעה העצומה הזו מניבה פרי.
לעיתים עלול עמלו של האיכר לרדת לטמיון אם תהייה שנת בצורת ולא ירדו גשמים; אם תופיע מגיפה שתתקוף את החיטה והשעורה; ואם ינחת נחיל ארבה שיכלה את התבואה.
הארוחות של עובדי אדמה בימי התנ"ך היו צנועות יחסית לימינו. הארוחה הייתה מורכבת ממספר מועט של פריטים, בעיקר דגנים, חלב, חמאה, גבינה, זיתים, פירות יבשים, ומפעם לפעם גם דגים (בקרבת ים), בעלי חיים שבמשק הבית. נכון, לעשירים היה יותר מכל דבר. |
האם המשפט: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" מתאים לימינו?
הרי אנו יורדים לסוּפר המלא בכל טוב, וקונים כל מה שלבנו חפץ. אין צורך לזרוע חיטה ולחכות עד שתגדל.
משלמים במטבע, שטר, או כרטיס אשראי והשקית שלנו מתמלאת בכל טוב.
אלא שכדי לקנות בסופר צריך כסף. מאיפה יימצא הכסף? בעבודה קשה. נכון, רובנו לא עובדים בשדות,
אבל יוצאים יום יום לעבודתנו, במשרד, בבית חולים, בבית ספר' בגן הילדים….
לא כל עבודה כרוכה בהזעה של ממש, אבל היא כרוכה במאמץ הנובע מהתמדה, מיקוד במטרה, החלטה להצליח ועוד
הכסף, שממנו יבוא הלחם, אינו בא בקלות (רק גנב משיג כסף בקלות…).
מכאן שהמשפט הזה יפה גם לימינו, והוא ראוי לשמש פתגם.
כך גם הישגים אחרים אינם באים בקלות:
רוצה להצליח בלימודים? בנגינה? בספורט? במשחקים? תתאמן, תתאמץ ושוב תתאמן ותתאמץ.
ומכאן נתחבר לפתגם משלים: "יגעת ומצאת תאמין"! מי שמתאמץ, מצליח. |
בעבודה קשה נגיע ליעד, אם נרצה להגיע, אבל אין קיצורי דרך!
פעילות עם הילדים בנושא: "בזיעת אפיך תאכל לחם"
♠ הכרת הפתגם והבנתו.
♠ תהליך הכנת הלחם בימי התנ"ך.
♠ ערכים: ההתמדה והדבקות במטרה, מקדמות את האדם.
גללו את הדף וכתבו בבקשה תגובותיכם. תודה
יהייה נחמד אם תשאירו תגובה כאן למטה (נא לגלול את הדף) |
מקסים
יפה מאוד ומעשיר!
מדהים!!!!!!
מגי, תודה רבה.