יונה פרק ד – פירושים, סיכום ומסרים

תוכן העניינים 

להתרשמות מתכני הפרק
♥  פירושי מילים פסוקים א-ו
♥  תגובת יונה על סליחת ה' לנינווה

תכני הפרק למנויים בלבד 

♦  פירושי מילים והסברים 
♦  סיכום, תוכן
♦  תגובת יונה על סליחת ה' לנינווה
♦  יונה והקיקיון
♦  הדו-שיח בין ה' ליונה 
♦  הלקח
♦  מידת קל וחומר 
♦  רעיונות  
♦  אמצעים אמנותיים 

יונה פרק ד – פירושים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ.
ב וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר אָנָּה יְהֹוָה, הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי, עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹוחַ תַּרְשִׁישָׁה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה.
ג וְעַתָּה יְהֹוָה, קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.
ד וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ?
ה וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר, וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר.
ו וַיְמַן יְהֹוָה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ, לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ. וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה.

להמשך קריאה

תגובת יונה על סליחת ה' לנינווה (פסוקים א-ד) 

מסביר מדוע ניסה לברוח לתרשיש: 
הוא ידע, עוד בהיותו בארץ, שה' הוא אל רחום שיסלח לאנשי נינווה החוטאים:
"כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה".

ביקש למות 
"וְעַתָּה יְהֹוָה קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי".

יונה משתעשע בפועל רעע: 
"וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ". 
כפילות הפועל מדגישה עד כמה הייתה החלטת ה' לסלוח לנינווה רעה בעיני יונה, 
והביאה אותו לכעס גדול: "וַיִּחַר לוֹ".

מתוך שלוש עשרה מידותיו של ה' שנמנו בספר שמות מדגיש יונה את תכונותיו של האל
כבעל רחמים (שמות לד, ו-ז): "אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד" 

בתגובה לטענתו וכעסו של יונה, משיב לו ה' בשאלה רטורית: 
אם הסליחה באמת מכעיסה אותו כל כך: "הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ?"
את הלקח יילמד אותו ה' בפסוקים הבאים. 

יונה והקיקיון (פסוקים א-יא)

להמשך קריאה