טעמי המקרא – תפקידם וצורתם: אתנחתא, זקף גדול, זקף קטן, סילוק – סוף פסוק.
טעמי המקרא
תפקידם וצורתם של טעמי המקרא
א. משמשים כסימני פיסוק.
בתפקיד זה הם מסייעים בפירוש הפסוק ובהבנתו.
ב. מציינים את מקום ההדגשה (הטעם) במילה: אם מלעיל, או מלרע.
בקריאה מִלְעֵלית מדגישים את החלק הראשון של המילה.
בקריאה מִלְרַעִית מדגישים את החלק השני של המילה.
העברית של ימינו מלרעית.
ג. משמשים תווי נגינה בקריאת התורה וההפטרות שלה.
הקוראים בתורה (בעל קורא), משתמש בטעמים כסימני נגינה.
ברי המצווה הקוראים את פרשת השבוע, או את ההפטרה שלה לומדים את הסימנים המיוחדים האלה.
סימני הפיסוק נחלקים לשני סוגים: מפסיקים ומחברים.
נתייחס בפרק זה לטעמים המפסיקים העיקריים, בעלי כוח ההפסק החזק ביותר.
טעמים מפסיקים
האתנח מחלק את הפסוק לשני חלקים, לשני משפטים באורך שונה.
סימנו: צורת פרסה שבאמצעה קו מאונך כלפי מעלה.
מיקומו: תחת המילה משמאל לניקוד של ההברה המוטעמת.
מסיים את המשפט, ומשמש בתפקיד נקודה.
סימנו: קו מאונך קצר
מיקומו: תחת המילה האחרונה בפסוק, משמאל לניקוד של ההברה המוטעמת (כשהניקוד נמצא תחת האות).
אחריו יופיעו תמיד נקודותיים.
מסיים את המשפט; משמש בתפקיד נקודה.
סימנו: קו מאונך קצר
מיקומו: תחת המילה האחרונה בפסוק, משמאל לניקוד של ההברה המוטעמת (כשהניקוד נמצא תחת האות).
אחריו יופיעו תמיד נקודותיים.
סימנו: נקודתיים מאונכות ומשמאלן קו מאונך קצר.
מיקומו: מעל להברה המוטעמת במילה
סימנו: נקודתיים מאונכות.
מיקומו: מעל להברה המוטעמת במילה
כוח ההפסק של זקף גדול וקטון זהה. רק השמות נבדלים.
ואחרי כל מה שנאמר כאן, לעיתים הפסוק מתפרש בדרך טובה יותר ללא עזרתם של הטעמים.
הנה פסוק מבראשית, בריאת האור. פסקו אותו לפי הטעמים שלמדתם:
"וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי עֶ֥רֶב וַֽיְהִי בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד".
