איך נסעו? איך עברו ממקום למקום?
ביבשה
♠ הליכה רגלית. אנשים נהגו ללכת ברגל מרחקים גדולים, ובה בשעה
נשאו משאות כבדים על הראש והכתפיים.
♠ רכיבה על בעלי חיים (חמורים וגמלים), שנשאו גם מטענים.
♠ נסיעה בעגלות רתומות לשוורים ולחמורים (סוסים היגעו בשלב מאוחר, ולא היו
בשימוש יום יומי).
♠ מרכבות – שימשו מלכים ובני מעמד גבוה.
בתמונה: אחת המרכבות המפוארות
של המלך המצרי תות אנח אמון.
♠ ביציאה לדרך ארוכה הלכו אנשים בשיירות גמלים מפחד שודדים.
שיירות שימשו סוחרים שייבאו 'תוצרת חוץ' ממדינה אחת לחברתה.
בתמונה למטה ציור קיר מבני חסן במצרים המתאר שיירה של אסייתיים, יש אומרים
שאלה הם בני ישראל.
עבד אברהם יצא לחו"ל, לארם נהרים (צפון עירק של ימינו), להביא אישה ליצחק בן אדונו, בשיירה בת עשרה גמלים.
האחים מכרו את את יוסף לשיירת סוחרים, עמוסת מוצרים יקרים שהייתה בדרכה מהגלעד שבעבר הירדן המזרחי, למצרים.
בים
שני נמלים חשובים היו בישראל בתקופת התנ"ך:
♦ נמל יפו, העתיק, שהיה קיים עוד לפני התנחלותם של בני ישראל בארץ.
בנמל יפו ירד יונה הנביא לאנייה שהפליגה לתרשיש (ספרד), כשברח מפני ה'.
לנמל יפו הגיעו עצי ארזים ששלח חירם מלך צור לדוד, לבניית בית המלך, ולשלמה לבניית בית המקדש.
הצורים והצידונים (לחוף לבנון), היו יורדי הים מפורסמים באותם הימים.
♦ נמל אילת (עציון גבר), ממנו יצאו אניות הסוחר של שלמה המלך ומלכים אחרים
לחופי אפריקה וערב הסעודית.
בציור הקיר המצרי העתיק
(כולל הסדק שלאורך הקיר),
נראית ספינת מפרש ועבדים
חותרים במשוטים.
הנילוס היה עורק החיים
והתחבורה העיקרי במצרים,
והרבו לשוט בו ברפסודות
ובספינות קטנות.
'אוטוסטרדות', דרכים ושבילים
תשכחו מכבישים סלולים, ממדרכות ומרמזורים.
הדרכים היו של עפר וחול; כך בכפרים ובדרכים הראשיות.
כיום כורים מנהרות בהרים, ומקימים גשרים כדי ליצור כבישים נוחים.
בתקופת התנ"ך התפתחו הדרכים הראשיות לאורך מישורים (כמו מישור החוף שלנו),
עמקים (כמו עמק יזרעאל) ואפיקי הנחלים, שהיוו מעברים נוחים בין ההרים.
ואדי ערה של ימינו היה עורק תחבורה חשוב ביותר.
ה'אוטוסטרדות' של המזרח הקדום עברו בארץ כנען/ישראל
ארץ ישראל מהווה צומת דרכים מרכזית של ארצות המזרח הקדום.
מי ששלט בכנען, ארץ ישראל, שלט על ארצות המזרח הקדום, על דרכי המסחר
ועל המעברים.
בגלל חשיבותה כארץ מעבר, חמדו אותה ונלחמו עליה מלכי האימפריות
החשובות של אותם הימים: מצרים, אשור, בבל ופרס.
| דרך הים (ויה מאריס) |
הובילה ממצרים לארצות שמצפון לארץ ישראל ומזרחה.
ראשיתה של 'דרך הים' בדלתה של הנילוס ומשם לחופי סיני, רצועת עזה, אשקלון,
תל אפק (כן, כן הפארק היפה שליד ראש העין), ואדי ערה, מגידו, עמק יזרעאל,
כינרת, כפר נחום, חצור.
מחצור פנתה הדרך מזרחה אל רמת הגולן, דמשק ומשם לנהר פרת ולארץ
החיתים (טורקיה של ימינו).
| דרך האבות |
עוברת ברובה על גב ההר המרכזי של ארץ ישראל: הרי השומרון, יהודה,
הרי חברון.
תוואי הדרך מצפון לדרום:
מגידו, ג'נין, שכם, רמאללה, ירושלים, בית לחם, הרי חברון, באר שבע.
המסע של אברהם ב'דרך האבות':
מסעו של אברהם עם כניסתו לארץ כנען התנהל על התוואי של דרך האבות.
תחנה ראשונה: שכם, אלון מורה.
תחנה שנייה: בית אל.
תחנה שלישית: חברון.
בהמשך מגיע אברהם לנגב לגרר ולבאר שבע.
| דרך המלך |
התוואי של דרך המלך – מצרים, סיני, הנגב, הערבה ומשם לעבר הירדן המזרחי.
בדרכים אלה עברו שיירות של סוחרים שהביאו בדים, תבלינים ומוצרי יוקרה אחרים
מארצות המזרח, וגם צבאות של כובשים.
בקישור שלפניכם תמצאו את תוואי הדרכים שחצו את כנען לאורך ולרוחב. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A#/media/File:Ancient_Levant_routes-he.png
למעבר לפרק כתב וכתיבה בתקופת התנ"ך לחצו כאן
למעבר לפרק ארמונות ובתים לחצו כאן:
למעבר לפרק אירושין ונישואין לחצו כאן.
למעבר לפרק אופנה וביגוד לחצו כאן
למעבר לפרק לידה וברית מילה לחצו כאן
