בראשית פרק כט – שיעור 1

יעקב בחרן – המפגש עם הרועים ועם רחל

שני השיעורים הראשונים בבראשית פרק כד פתוחים ללא תשלום, תוכלו להתרשם.
שיעור 1: יעקב בחרן – המפגש עם הרועים ועם רחל; בבית לבן, פסוקים א – יד.
שיעור 2 נישואי יעקב ללאה ולרחל, פסוקים טו – כט. מעבר לשיעור 2

שני השיעורים הראשונים בבראשית פרק כד פתוחים ללא תשלום, תוכלו להתרשם.
הפרק ו/או חלקים ממנו ניתנים להקרנה על לוח. 

תוכן העניינים 
להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
– טקסט ופירושים (חלקית)
– יעקב והרועים ליד הבאר בחרן
– שיחת יעקב והרועים כמחזה
– פגישת יעקב ורחל 

למנויים בלבד
♦  יעקב בחרן – המפגש עם הרועים ועם רחל
♦  טקסט ופירושים
♦  סיכום, תוכן
♦  יעקב והרועים ליד הבאר בחרן
♦  שיחת יעקב והרועים כמחזה
♦  פגישת יעקב ורחל
♦  לשון נופל על לשון
♦  רחל הרועה
♦  בבית לבן
♦  הבאר כמקום מפגש 
♦  דמותו של יעקב בפרק כט
♦  שאלות ופעילויות 

טקסט ופירושים 
פסוקים א – יד
לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם: 
ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹובְצִים עָלֶיהָ, כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר: 
ג וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן, וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ: 
ד וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם? וַיֹּאמְרוּ: מֵחָרָן אֲנָחְנוּ: 
ה וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר? וַיֹּאמְרוּ: יָדָעְנוּ: 
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם: הֲשָׁלוֹם לוֹ? וַיֹּאמְרוּ: שָׁלוֹם, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן: 
להמשך קריאה
 

יעקב והרועים ליד הבאר בחרן 

פסוקים א – יד 
דרכו הארוכה של יעקב הגיעה לסיומה. הוא הגיע לבאר מים בשדה, וראה רועים עם עדרי צאנם הרובצים ליד הבאר. 
הבאר הייתה מכוסה באבן גדולה,למניעת גניבת מים על ידי זרים. 
דיברנו כבר על המים, שהיו מצרך יקר מאד, ולא מצוי בבתים. ראו בקישור הזה.
הרועים חיכו לבואם של רועים נוספים, על מנת שיוכלו ביחד לגלול את האבן הכבדה מפי הבאר.

שיחת יעקב והרועים כמחזה 
יעקב: “אַחַי, מֵאַיִן אַתֶּם?”
הרועים: “מֵחָרָן אֲנָחְנוּ”.
יעקב: הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר?
הרועים: “יָדָעְנוּ”.
יעקב: “הֲשָׁלוֹם לוֹ?”
הרועים: “שָׁלוֹם! וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן“. 
שימו לב לתיזמון, בדיוק ששאל על משפחתו נראתה רחל מרחוק.
יעקב: “הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה, הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ”.
יעקב משתומם על כך שבשעה כה מוקדמת של היום העדרים אינם מצויים בשדות המרעה, לכן הוא שאל מדוע אינם משקים את הצאן וממשיכים לרעות. 
הרועים: “לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ (יגללו) אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ (נשקה) הַצֹּאן”.
הרועים מסבירים שהם חייבים לחכות לכל הרועים, וביחד הם גוללים את האבן הכבדה מעל פי הבאר, ומשקים את הצאן.

יעקב הגיע ליעד, בדיוק כשרחל הגיעה עם צאן לבן.

פגישת יעקב ורחל 
בעודו מדבר עם הרועים הגיעה רחל עם הצאן של אביה; רחל הייתה רועת צאן.
יעקב התרגש מאד כשראה את קרובת משפחתו. שימו לב לכינויים המורים על ההתרגשות שלו שנבעה מקשרי המשפחה לאמו, אותה מאד אהב:
 “וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ“.

מה קרה ליעקב כשראה את רחל?
כוחות לא אנושיים, פלאיים אחזו בו והוא הצליח לבדו לגלול את האבן מעל פי הבאר. 
•  גלל את האבן.
•  הישקה את צאן לבן.
•  בכה.
•  הזדהה כבן משפחתה של רחל. 
•  נשק לרחל. 

לשון נופל על לשון
להמשך קריאה