בראשית פרק יח – אברהם, שלושת המלאכים והבשורה על הולדת יצחק

סיפורי האבות

לחטיבה עליונה ולבגרות

למעבר ⇐ לבראשית סיפורי אברהם פרקים יב – כג לכיתות ב היכנסו כאן

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
 –  פירושי מילים והסברים (חלקית)
–  מצג/מבוא 
–  אברהם מארח את שלושת האנשים 

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים;
♦  סיכום, תוכן הפרק
♦  מצג/מבוא 
♦  אברהם מארח את שלושת האנשים 
♦  אברהם – המארח המושלם
♦  איפיון דמותו של אברהם בפרק
♦  חֶמְאָה וְחָלָב עם העגל רך?
♦  הבשורה על הולדת יצחק 
♦  האם אברהם מודע לכך שהוא מארח מלאכי אלהים?
♦  מהו, מלאך
♦  החלטת ה' להעניש את סדום ועמורה
♦  אברהם בניהול משא ומתן עם ה' על הצלת סדום ועמורה
♦  גמול – שכר ועונש
♦  מערכת היחסים בין ה' לאברהם בפרק יח

שימו לב: בפרק יז שינה ה' את שמותיהם של אברם ושרי; מעתה הם מכונים אברהם ושרה.

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות

א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא, וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם:  
ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה:  
ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ: 
ד יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ:  
ה וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ, כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם    וַיֹּאמְרוּ: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת:  
ז וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ:

בפרק יח שני נושאים:

אברהם, שלושת המלאכים והבשורה על הולדת יצחק.
אברהם במשא ומתן עם ה' על הצלת סדום ועמורה.

מצג, מבוא

פסוק א¹: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" 

ה' נגלה לאברהם: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה". 
איך נתגלה ה'?
באמצעות שלושה שליחים.
או:
ה' עצמו היה אחד השליחים.

ה' נגלה לאברהם במקום שבתו באלוני ממרא שליד חברון.
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא". 
זכרו:
הפעל ראה בנפעל (כמו בפסוקנו) וַיֵּרָא = פירושו התגלות אלהים.
הפעל ראה בבניין קל וַיַּרְא (פסוק ב) = פירושו ראה.

בשעת ההתגלות ישב אברהם בפתח אהלו, והשעה הייתה שעת צהריים חמה: 
פסוק א2: "וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם".

אברהם מארח את שלושת האנשים

פסוקים ב – ח

אברהם היושב בפתח אהלו, הבחין לפתע בשלושה אנשים עומדים בסמוך אליו: 
"וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו". 

אברהם רץ לקראתם, השתחווה ובלשון מנומסת הזמין אותם להתארח אצלו:
"וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה".
"וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ".

אברהם הציע לאנשים מעט מים לרחיצת הרגלים, מנוחה בצילו של העץ ופת לחם לאכול: 
 "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם".

האנשים קיבלו את ההצעה: "וַיֹּאמְרוּ: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ".

מאותו הרגע התחיל אברהם לפעול בנמרצות ובמהירות.

א. מהר לאהל שרה והאיץ בה להכין מאפים מקמח סולת:
"וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת". 

ב. מהר אל עדריו, בחר בעגל רך וטוב, ונתן לנערו להכינו:
"וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר (הנער) לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ": 

ג. הוסיף חמאה וחלב:
"וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה".

ד. הגיש את האוכל לאורחים, לא ישב לסעוד איתם, רק עמד לידם כמלצר ושירת אותם בעת שאכלו.
"וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ". 

אברהם – המארח המושלם