בראשית לח – יהודה ותמר

סיפורי האבות

לחטיבה עליונה ולבגרות

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק
 
•  פירושי מילים והסברים (חלקית) 
•  מצג/ אקספוזיציה
•  מנהג/חוק ייבום
•  ממה חשש יהודה?

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום הפרק
♦  מצג/אקספוזיציה
♦  מנהג/חוק הייבום
♦  ממה חשש יהודה
♦  תמר ויהודה
   – התוכנית של תמר
   – על אם הדרך – המפגש בין יהודה לתמר
   – מדוע פעלה תמר כפי שפעלה?
   – יהודה וההיריון של תמר
♦  סיום וסיכום
♦  הדמיון בית תמר לרות המואביה 
♦  מקומו של פרק לח במסגרת סיפורי יוסף
♦  תמר ומעמד האישה בתנ”ך

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה: 
ב וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ: 
ג וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר: 
ד וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן: 
ה וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה, וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ: 
ו וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר: 
ז וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי יְהוָֹה, וַיְמִתֵהוּ יְהוָֹה: 
ח וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ, וְיַבֵּם אֹתָהּ, וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ: 
ט וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו: 
י וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָֹה אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ: 
יא וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי, כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ: 

מצג/ אקספוזיציה

פסוקים א – יא

בפסוקים אלה ניתן הרקע לעלילה המרכזית שתתחיל בפסוק יב.

יהודה, בנו של יעקב, התיישב באזור עדולם ליד חברו, חירה. איש זה מוזכר בשל תפקידו בהמשך הסיפור.
יהודה נשא לו לאישה את בת שוע הכנענית.

יהודה מעורה בסביבתו הכנענית, יש לו חבר כנעני, והוא התחתן עם אישה כנענית.
הגישה המסורתית תאמר שעדיין לא נתנה התורה, ולכן הותרו נישואי תערובת.
מסתבר שגם אחרי מתן תורה, ובמהלך מאות בשנים עד ימי עזרא ונחמיה (בית שני),
נישואי תערובת עם בני עמים זרים היו תופעה מקובלת.

בת שוע ילדה ליהודה שלושה בנים. ער, אונן ושלה.
את ער הבכור השיא יהודה לאישה בשם תמר.
מסיבה שאיננה ברורה ער מת, ויהודה השיא את תמר האלמנה לבן השני, אוֹנָן.

מדוע השיא יהודה את תמר אלמנת ער לבנו השני?
כאן נכנס לתמונה חוק הייבום.

הבן השני אונן, התעקש שלא לשתף פעולה, וה’ המיתו.
נותרה תמר אלמנה בפעם השנייה, אלא שהפעם יהודה פחד להשיא אותה לבנו השלישי שֵׁלָה. 

ממה חשש יהודה?
אישה ששכלה שני בעלים (יש אומרים שלושה), מסומנת כמסוכנת לנישואין פעם נוספת; היא מכונה במסורת אישה קטלנית, 

יהודה שלח את תמר לבית אביה לחכות שם עד ששלה יגדל: “שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי”.

ומכאן מתחילה למעשה עלילת הסיפור.

תמר ויהודה