במדבר כז – בנות צלופחד והמינוי של יהושע

בפרק כז שני נושאים עיקריים

•  בנות צלופחד וחוק ירושת הנחלות.
•  ההכנות למותו של משה, והקדשת יהושע למנהיג אחריו. 

תוכן העניינים

להתרשמות חלקית מתוכני הפרק

– פירושי מילים והסברים (חלקי)
– מבוא קצר
– נימוקי התובעות

למנויים בלבד

♦  פירושי מילים והסברים
♦  סיכום הפרק
♦  סרטון מצגות של הפרק.
♦  בנות צלופחד וירושת הנחלה המשפחתית
    – מבוא קצר
    – נימוקי התובעות
    – פסק הדין – תקדים בישראל
    – תת סעיפים של החוק
    – הנחלה תישאר לעולם בתחום השבט
    – בנות צלופחד, הפמיניסטיות הראשונות?
♦  פעילות
♦  ההכנות לפרידת משה מהעם
♦  מינוי יהושע למנהיג אחרי מות משה
    – הקדשת יהושע
    – יהושע ואלעזר הכהן
♦  ביטויים להטמעה
♦  פינת הלשון
♦ שאלות ושיעורי בית

לפי החוק שהיה מקובל בחברה הישראלית רק בנים היו זכאים לרשת את נחלת אבותיהם.
בנות צלופחד שהתייתמו מאביהן, היגישו עתירה מנומקת למשה, אלעזר הכהן
ונציגי העם לרשת את אביהן. בקשתן אושרה, ומאז גם בנות יורשות את נחלת אבותם.
בהמשך הפרק נשמע על ההכנות לפרידת משה מהעם ועל מינויו של יהושע למחליפו. 

פירושי מילים והסברים

לקבלת הפירושים הניחו את מצביע העכבר על המילים המסומנות.

א וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה: 
ב וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: 
ג אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְהוָֹה בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ: 
ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ: 
ה וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָֹה: 
ו וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: 

להמשך קריאה

בנות צלופחד וירושת הנחלה המשפחתית

פסוקים א-יא

מבוא קצר

בפרק כו נערך מפקד בתי אב, שבכפוף לו נקבעו הנחלות אחרי כיבוש הארץ. שבט גדול יקבל נחלה גדולה, ושבט קטן, נחלתו תהייה קטנה יותר.   
חוקי הנחלות נוקשים ביותר, נחלת אבות לעולם תישאר בחזקתו של השבט. (ראו סירובו של נבות היזרעאלי למכור את נחלת אבותיו, מלכים א כא). 
בני המת ירשו את אביהם. בנות, עד לשינוי המנהג בפרקנו, לא ירשו את נחלת אבותם.

התביעה של בנות צלופחד

בנות צלופחד תבעו את זכותן לרשת את נחלת אביהן שמת בלא בנים.
האירוע נערך כמשפט לעיני משה ונכבדי העדה.

מקום: פתח אהל מועד.
נוכחים: ראשי העם: משה, אלעזר הכהן ונשיאי העדה.
התביעה: בנות צלופחד תבעו לקבל נחלה: "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ".
העילה: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר…   וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ". לצלופחד לא היו בנים זכרים.

נימוקי התובעות
להמשך קריאה